לנסח צוואה בהירה, שתקוים ככתבה וכלשונה, בדרכי נועם, ותביא את כל היורשים להוקיר את המוריש ואת פועלו, זו משימה מקצועית, קשה ומפרכת, אך שכרה בצידה. מורישים נבונים עושים זאת ברגישות ובחדות, ומצליחים לשמר את לכידות המשפחה עד 120, וגם לאחר מכן. מאידך, מורישים רבים נכשלים כישלון חרוץ במשימה. צוואתם גורמת לסכסוך משפחתי מתמשך ומפלג בין היורשים, שמתחיל לאחר שנגלים פרטי הצוואה. כאשר מדובר בצוואה הדדית, המשלבת את רצונותיהם של שני בני זוג לצוואה משותפת, קשה שבעתיים להצליח במשימה. לא בכדי סבורים רבים כי בהגדרת צוואה יש מן האומנות והאמנות כאחד. כיום, בשיא מגפת הקורונה, נכתבות צוואות רבות בחיפזון ובפזיזות. כותב שורות אלו, עורך דין אברהם עזריאלנט, מקווה כי צוואות אלו לא תגענה למבחן הביצוע, שכן במקרים רבים מדי גלום בהן יותר נזק מתועלת… לא למותר לציין כי צוואה, בדומה לביטוח רכב, נעשית דווקא כדי שלא להזדקק לה…
מגפת הקורונה היא אך הדגמה כואבת לאמרה הידועה כי לעולם אין אדם יודע את יום מותו… גם אם אין באמרה זו אמת מוחלטת, יש בה משום תזכורת לכך שרצוי שנעשה את מה שביכולתנו, כדי שחיי יקירינו, שיוותרו אחרינו, יהיו טובים יותר והם יזכרו אותנו לטובה. יתר על כן, חשוב שנפעל בתבונה ובנחישות כדי למנוע מצב בו דווקא אנו, באמצעות צוואה לא ברורה, לא קוהרנטית ולא אינטגרטיבית, נחרחר ריב עתידי בין יקירינו ונגרום להם, בשנים שיבואו, סכסוכים מיותרים וכואבים, שלא אחת קורעים משפחות טובות ומלוכדות לגזרים. עשרות שנות ניסיון בניהול סכסוכי ירושה בין יורשים, ליורשים לכאורה ומתחזים ליורשים הביאו אותי למסקנה חד משמעית – האשמים בסכסוכי הירושה המכוערים הם לא היורשים אלא דווקא המורישים, שלא השכילו לנסח צוואה חדה, חכמה, ברורה, מקצועית, חד משמעית וקוהרנטית, שתחזה את כל המצבים האישיים והכלכליים האפשריים, ותנחה את היורשים כיצד לפעול בכול אחד ממצבים אלו.
חוסר בהירות מביא את כל אחד מהיורשים לפרש את הצוואה כרצונו, ועל פי האינטרס שלו. מכאן קצרה הדרך לסכסוכי ירושה מכוערים ומתישים, הנמשכים שנים ארוכות, ומכלים את ממונם ועצביהם של היורשים. לו היה הדבר נגמר בנזק ממוני, ניחא. הבעיה האמיתית היא כי כל יורש בטוח שמלוא הצדק עימו, והוא היחיד שמפרש את הצוואה כרוחה וכלשונה. במצב זה ברור לו כי כל מי שרואה את פני הדברים אחרת, הוא רמאי, גנב, שקרן ונוכל, אם לא גרוע מכך. לא קיימות בעולמנו מערכות יחסים שיכולות לשרוד הקצנה זו. ניסיון החיים מוכיח כי גם המשפחות החזקות, המפורסמות והמבוססות בישראל לקו בצוואות לא בהירות, שהביאו אותן לקרבות ירושה מכוערים, אותם הם חלקו עם כל עם ישראל מעל דפי כל עיתון, צהובון וסמרטותון. אם ברצונך לחסוך מצבים אלו ממשפחתך, כדאי לך לקרוא מדריך זה בעיון, עד תום.
הבנת הרקע לצוואה
חלק מהמצווים סבורים שחשוב שהצוואה תהיה מנוסחת בצורה "משפטית" ולכן הם פותחים בגבב של מליצות ואמרות חסרות שחר, שלא היו מביישות יצירה ספרותית כושלת. לו היו המורישים מבינים עד תום את משמעות האמרות הנבובות שבצוואתם, ספק אם היו משתמשים בהן, שכן לפעמים יש בהן משום ניגוד לחלקים אחרים בצוואה. העיקר בצוואה הוא הביטוי הנכון והמדויק של רצון המצווה, ולא ניסוח מתחכם או שפה גבוהה. להשגת צוואה בהירה חשוב מאוד להבין את כלל הגורמים המשפיעים על הצוואה ואת מנעד ההחלטות שיש לקבל עוד בטרם ניסוח הצוואה:
- יש להגדיר את כל המרחב האפשרי של היורשים הפוטנציאלים, במציאות וגם לכאורה, ולחשוב לגבי כל אחד מהם, מה אני רוצה שיקרה בקשר אליו, עת תחולק הירושה. לדוגמא: גם אם איני רוצה לתת דבר לבן הסורר החי בג'ונגל בפרו, או לאשתו השנואה של הנכד, יתכן ועדיין ארצה להעניק דבר לילדיו של הבן, שהם עדיין הנכדים שלי. רצוי להתייחס לכל יורש פוטנציאלי בצוואה, כדי שיהיה ברור שמדובר ברצון פוזיטיבי לתת לו מעט או כלום, ולא בהשמטה מחמת סניליות… יש לבחון אם אכן אחד היורשים עשוי להיות ה"מבוגר האחראי" שיוכל ליישם את הצוואה אם לאו, אין מנוס מהטלת משימת יישום הצוואה על גורם חיצוני.
- ראוי להגדיר היטב את המנעד של המצבים שעשויים, או עלולים, להתרחש בעתיד. לכאורה משימה סבירה, אך במציאות אין קשה ממנה. החיים מייצרים מצבים מוזרים, שרבים וטובים לא מסוגלים לחשוב עליהם, גם מבלי להתייחס לקורונה. דוגמה מהחיים: אפילו צוואה פשוטה המקנה לאחד משני בניו של המוריש מחצית מהירושה, ואם לא יהיה בחיים בעת מות המוריש אזי הירושה תעבור לבניו, עלולה להיות צוואה בעייתית. בפועל, עת נפטר המוריש היה היורש בחיים, אך במצב פיזי ונפשי רעוע, שלא אפשר לו לערוך צוואה. עם פטירתו של היורש, ובהעדר יכולתו לכתוב צוואה בשל מצבו, מחצית מכל הרכוש, לרבות המיליונים הרבים שקיבל הבן מאביו, נפלו בחיק אשתו ה"בעייתית", שהייתה שנואת נפשו של אביו… לעורכי דין, המתמחים בצוואות וירושות, יש כלים חכמים לסרוק את מרבית המצבים האפשריים, ואף ידע וניסיון במצבים הבלתי אפשריים. יחד עם זאת לעולם אין תחליף לדמיון מפותח ולשכל ישר.
- אין מנוס מהגדרה נכונה וברורה של הרכוש הקיים ושל הרכוש שייוותר בעתיד, כדי לחלק את מירב הרכוש בעין, לפי מידת התאמתו ליורש הספציפי. יתכן שנכון להוריש לבן המנהל את העסק המשפחתי את העסק, ולבן המנהל את השכרת הנכסים המשפחתיים את הנכסים, ולאזן את הפרשי השווי בניהם בכסף. כך נעצים את הסיכוי ששני היורשים יוכלו להמשיך להתפרנס, ונמנע את הריב המקובל – מה שווה כמה. אם אחד היורשים אינו אחראי או נבון די הצורך, יתכן שכדאי להוריש לו הכנסה מתמשכת, ולא נכס בר מימוש מידי. בכל מקרה חייבים להגדיר לא רק את הרכוש הקיים, אלא לנסות לתכנן מעבר חכם מהמצב הנוכחי למצב העתידי הרצוי. לדוגמה: הנכס העיקרי של המוריש הוא משרד עורכי דין משגשג, הבנוי על המוניטין האישי שלו. הבנים מצויים בהייטק, אינם עורכי דין ולכן אינם כשירים להמשיך את המשרד. במצב מסוג זה יש ליצור תהליך בו יעבור המשרד לממשיך חיצוני ראוי, והיורשים יוכלו ליהנות מהכנסותיו השוטפות של העסק באמצעות מנגנון שיוסכם מראש. כמעט כל רכוש שאינו נכס ממשי, או כסף מזומן, צריך סוג של "תרגום" מושכל, כדי להוות ירושה בעלת תוכן כלכלי ממשי, שאינו שנוי במחלוקת.
- יש לבצע ניתוח נכון של אירועים שעשויים, או עלולים, להשפיע על מערכת היחסים בין המוריש ליורשים ו/או בין היורשים לבין עצמם. לפני שנים ספורות הסעיר את המדינה משפטו של בן שרצח את שני הוריו כדי לזכות בירושתם, וטפל את האשמה על אחיו התאום. נכון שקשה מאוד לחזות אירוע מסוג זה, וספק אם יש צורך בכך. עם זאת ברור שמערכות יחסים הן דינמיות וחלים בהן שינויים לאורך השנים. אנו נתקלים יום יום ביורשים שמוקירים את הוריהם וקרובי משפחתם וסועדים אותם עד יומם האחרון, ומאידך ביורשים שמתנערים מהוריהם, וכאשר הם מגיעים לבקרם, אחת לשנה, הם נאלצים להשתמש בגוגל כדי לאתר את כתובת בית האבות. בעת ניסוח הצוואה יש להחליט כיצד אירועים שיקרו לאחר חתימת הצוואה, אמורים להשפיע עליה. בכל מקרה יהיה ראוי להחזיר ליורשים שיישארו נאמנים למורישים את הוצאותיהם בנושא.
- יש לקיים סקירה קפדנית של גורמים ואירועים חיצוניים שעלולים, או עשויים, להשפיע על הרכוש שאמור לעבור ליורשים, במסגרת הצוואה, או על המורישים עצמם או על היורשים. לדוגמא: אב הוריש בצוואתו את העסק המשגשג לבנו המוכשר והמשכיל, שעבד עימו במשך השנים, ואילו לבנו המאותגר קמעה, הוא ציווה את כספיו המזומנים, בארץ ובחו"ל ואת נכסי המקרקעין המניבים. לימים, הואשם האב בהעלמת הכנסות ואישומים כלכליים נוספים, וניהל במשך שנים משפטים, שכילו את מרבית הונו ונכסיו. הוא נפטר, יש אומרים מצער, ערב זיכויו. כך קרה שהבן המוצלח זכה במלוא ירושתו, ודווקא הבן המאותגר והנזקק זכה בצרור נקוב. האם אפשר היה לחזות זאת מראש? עורכי דין, המתמחים בצוואות וירושות מורכבות, היו משיבים שכן.
- אסור לפסוח על ניתוח עומק של רצון המצווה ביחס לפעולות, או מניעת פעולות, של היורשים, הן בחייו, והן לאחר נטישתו לעולם שכולו טוב. חלק מניתוח זה הוא די פשוט, כגון האב שמדיר את בנו מירושתו אם ימשיך להשתמש בסמים, או אב המשתמש בצוואתו כדי להמריץ את בניו לרכוש לעצמם השכלה גבוהה או מקצוע מאתגר. חלק מרצונות אלו קשה לגילוי וחלק עלול להיות שנוי במחלוקת, אם מדובר בניסיון לשלוט בחיי המשפחה בדורות שיבואו.
- אחרי הכול יש לקיים ניתוח של גורמים מיוחדים למקרה הנדון. כל הסקירות והבחינות לעיל הן המובן מאליו. בכל צוואה יש גורמים מיוחדים, שחשיבותם רבה. דרושה מיומנות של עורכי דין לצוואות ולירושות וניסיון של שנים, כדי לחשוף גורמים אלו, ולהביאם לכלל ביטוי.
רק לאחר בחינת גורמים אלו לעומקם, והבנת הקשרים ביניהם, ניתן לעבור לשלב בו מתקבלות ההחלטות ביחס לצוואה.
סיעור מוחות לקבלת ההחלטות הנכונות למוריש וליורשים
לא תמיד יש קשר לוגי בין רצונותיו האמיתיים של המוריש לבין הצוואה עליה הוא חותם. לפעמים, הצוואה הולמת את הרצונות הנוכחיים, אך היא לא תתאים לרצונותיו בעתיד, שכן מרבית הנתונים עליהם מתבססת הצוואה הם דינמיים. לא אחת, הצוואה עצמה מהווה את הגפרור והדלק, שיציתו סכסוכים מיותרים במשפחה, לפעמים בטרם מות המוריש, ובמיוחד לאחריו. צוואה מתוכננת היטב עשויה להעצים את לכידות המשפחה ולכוון את בני המשפחה ליעדים שהמוריש חפץ בהם. כך מושגת תועלת לכולם הן לפרטים והן למשפחה. מטרות אלו מכתיבות כי שלב תכנון הצוואה יתחשב באינטרסים האמיתיים של כל אחד מהיורשים הפוטנציאלים ובאינטרס של משפחת המוריש. לא תמיד המוריש ושאר בני המשפחה רואים אינטרסים אלו עין בעין ולא תמיד הם גלויים לעין.
לדוגמה: בניו התאומים של המוריש, שזה עתה השתחררו מהצבא, רואים בחשיבות עליונה את הטיול אחרי הצבא, ואין להם כל תכנית מה יקרה לאחר מכן. בשלב זה הם סבורים שאם ישתקעו באשרם יוקרתי בהודו יהיה בכך משום הגשמה עצמית ראויה. מאידך, המוריש אינו סבור כך. הוא משוכנע שגם בניו יכירו בכך בעתיד, כאשר יתבגרו קמעה. בנתונים אלו, סביר שהמוריש יתנה את השתתפותם בירושתו בתנאים שימנעו מהם לבזבז את עלומיהם ב"תכנית האשרם", שתפגע בעתידם. הוא ירצה כי הצוואה תמריץ אותם לרכוש השכלה ומקצוע, שישרתו אותם בהמשך חייהם. לפעמים, ירצה המוריש לכוון את ילדיו להינשא ולהביא לו נכדים, עד גיל מסוים. כמות הרעיונות כיצד לכוון את היורשים, באמצעות הצוואה, להתנהגות רציונלית, בעיני המוריש, היא כמעט אינסופית. יש צורך במיומנות רבה כדי להפוך את ההכוונה בה מעוניין המוריש, לתומכת ומקדמת, ולא למעוררת מחלוקת והתנגדות.
יש להתאים את כיווני ההשפעה של המוריש באמצעות הצוואה ליכולתם של המושפעים ללכת בכיוון זה. אם, לדוגמה, יבקש המצווה לשנות את נטייתם המינית של צאצאיו (סוג של טיפולי המרה…) או ידרוש מבת שלא הצליחה לסיים את התיכון להשיג תואר דוקטור במדעים, ברי שהדבר נידון לכישלון. כישלון זה אך יביא לתוצאה של סכסוך או של הונאה, או שניהם גם יחד. תכנון צוואה נכון אמור להיות בנוי על ניתוח ריאלי של כישורי ונטיות היורשים ועל שכנועם שכוונות המוריש טהורות ומעשיות כאחד.
המשמעות היא שבדרך לקבלת החלטות בקשר להשפעת הצוואה על היורשים, יש לבחון במקביל את רצונו של המוריש ואת יכולתם המעשית ורצונם של מוטבי הצוואה להיענות לרצונות אלו.
בסופו של יום, מלאכת קבלת ההחלטות שתעצבנה את הצוואה היא מורכבת. מומלץ לעשותה בקבוצת חשיבה, בדרך של סיעור מוחות. בשל ההשפעה הדרמטית של הצוואה על המשפחה ועל מעבר הדורות הרצוי, כדאי לך להשקיע בכך את מירב המאמצים ולשתף בתהליך את טובי המומחים.
עיצוב צוואה ברורה, חדה, חכמה וחד משמעית והנחיות לדרך ביצועה.
לפעמים אנו מגדירים לעצמנו רשימת משימות תמציתית, המובנת רק לנו, ודי בה כדי להנחות אותנו בביצוע הפעולה. הדוגמה הנפוצה היא רשימת מכולת. אנו רושמים בה רק את שמות המצרכים וסומכים על כך שבראשנו קיים כל המידע מה לעשות בכל מצב – איזה סוג מוצר נעדיף, מה המותג הנבחר, מהו תאריך התוקף הרצוי, מהי האיכות הנדרשת, מה נעשה אם המוצר איננו במדף, מה הם החליפים הבאים בחשבון… בקיצור, בראשנו עשרות פריטי מידע, שמכוונים את פעולותינו במצבים שונים במהלך רכישת המוצר, למרות שברשימה כתובה רק המילה "אורז".
כאשר מדובר בצוואה כל המידע הנוסף אינו קיים, כיוון שבעת יישומה המוריש לא מצוי בסביבה כדי להסביר בדיוק את כוונותיו. עולה שאם המוריש לא הסביר את רצונו בדיוק, רצונו לא ייעשה. משכך, אם המוריש רוצה שהדברים יתנהלו בדיוק לפי רצונו, הוא חייב להסביר את כוונותיו בבהירות ובחדות ולהגדיר את כל הפרטים הרלוונטיים ואיך לנהוג בכל אחד מהמצבים העתידיים. לדוגמה: בצוואתו קבע המוריש כי בנו יקבל את הירושה רק לאחר נישואיו. הבן נישא, במזל טוב, ללא יהודייה, ובא לתבוע את חלקו. היורשים האחרים התנגדו נמרצות, כיוון שלשיטתם הם אינם מכירים בנישואין שאינם בין יהודים. עד שיוכרע העניין בערכאות המשפטיות, ברור שכוונת המוריש לא תקוים. לו היה המוריש מוסיף עוד כמה מילים לצוואתו, הוא היה משיג את רצונו וחוסך סבל מתמשך למשפחתו.
אמנות ניסוח הצוואות מגדירה כי כל סעיף בצוואה חייב להגדיר בבירור לפחות את הפרמטרים הבאים:
- מה בדיוק צריך להיעשות או לקרות.
- מה הם השלבים בעשיה.
- מתי או עד מתי ייעשו הדברים – יש להגדיר לוח זמנים ברור לכל שלב.
- באילו תנאים יש לעבור משלב מסוים לשלב הבא או מתי יש לתכנן מסלול מחדש.
- מי אחראי שהפעולות תבוצענה במסגרת לוח הזמנים.
- מה קורה ולמי אם רצון המצווה לא מיושם (סנקציות לאי ביצוע).
חוסר באחד מפרמטרים אלו עלול להצית מריבה בין היורשים ביחס לשאלה מה הייתה כוונת המוריש ואיך ראוי ליישם אותה, כאשר לכל אחד מהיורשים תהיה תיאוריה אחרת בנושא, ההולמת את האינטרס שלו… לא בכדי נאמר במקורותינו "קרוב אדם אצל עצמו". הדברים מסתבכים כאשר המוריש מחליט לקבוע בצוואתו למי יצוו יורשיו את הרכוש שקיבלו ממנו (תנאי המכונה "יורש לאחר יורש").
אין בעולם כולו מוריש שיכול לחזות בבהירות ובוודאות מושלמים את העתיד. גם אם התחזית הייתה לכאורה מושלמת, באה מגפת הקורונה, וטרפה את הקלפים לכולם. יחד עם זאת, ישנם כלים שיבטיחו כי בכל מצב תקוים הצוואה, ללא צורך בקרבות משפטיים בין היורשים. הכלים המפורסמים הם אלו:
- מינוי של אדם מהימן ומקצועי כפרשן של הצוואה והגדרת פרשנותו כסופית ולא ניתנת לערעור.
- מערכת של סנקציות כנגד מי שיחלוק על הצוואה ו/או על פרשנותה המוסמכת.
- מינוי מנהל עזבון שידאג לביצוע מדויק ומהיר של הוראות הצוואה.
- יצירת שלבים, כללים ומנגנונים להבהרת ויישום הצוואה.
- כלים ספציפיים, הרלוונטיים למשפחות בהן נכסי הירושה מורכבים או ווירטואליים או בעלי ערך בלתי מוגדר (לדוגמה: סטארטאפ שגורלו בספק, בעלויות על פטנטים או תוכנות וכו').
אין די בצעדים אלו. חשוב להבין כיצד יכול יהיה מי מהיורשים, או מאלו שלא ירשו, להתנגד לצוואה ולחסום דרכים אלו במסגרת הצוואה. צוואה מקצועית וחכמה מושכת את השטיח מתחת למרבית ההתנגדויות הצפויות לקיום הצוואה. ההתנגדויות השכיחות הן מהסיבות הבאות:
- המצווה לא היה כשיר לצוות בהיותו פסול דין, חולה נפש, דימנטי, לא צלול, לא הבין מה הוא עושה וכו' בעת שציווה.
- המצווה היה תחת השפעה לא הוגנת בשל כפיה, אונס, איומים, סחיטה, הונאה וכו'.
- יורש או יורשים, הנזכרים בצוואה השתתפו בעריכתה ו/או יעצו וסייעו בקשר אליה.
- הצוואה אינה מושלמת מבחינה טכנית – אין חתימה, אין תאריך, העדים לא כשירים להעיד, שפת הצוואה אינה שפתו של המצווה, יש בצוואה טעויות סופר, היא אינה חוקית ו/או מוסרית וכו'
- הצוואה אינה תקינה – היא מזויפת, החתימה אינה חתימת המוריש, יש צוואה מאוחרת וכו'
את מרבית הטענות השכיחות ניתן לחסום עוד בשלב עיצוב הצוואה. לדוגמה: את הטענה הראשונה ניתן לחסום כליל אם לצוואה תצורף חוות דעת של פסיכיאטר שתוכיח את הכשירות לצוות. את הטענות השנייה והשלישית ניתן לחסום על ידי צילומי וידאו של מעמד עיצוב הצוואה והחתימה. יש דרכים מרובות לחסום כמעט כל טענה אפשרית. לפי מאפייני הצוואה הספציפית יש לבחור את הדרך כדי למנוע את איונה בעתיד.
ניסיון החיים מוכיח כי כל מוריש וכל צוואה הם עולם מלא בפני עצמו ואין מקרה אחד הזהה לאחר. מטעם זה כל ניסיון לקבוע מסמרות לעניין צוואה מסוימת נידון לכישלון. הכוונה היא אך להאיר את אבני הדרך החשובות לעיצוב צוואה שתהיה איכותית, ככל הניתן ולהזהיר מפני אבני בנגף בדרך לשם.
הקשיים במעבר מצוואה אישית לצוואה הדדית ישימה
צוואה הדדית מורכבת משתי צוואות של בני זוג, המסכימים ביניהם כי צוואותיהם תהיינה שקופות לבן הזוג השני, כאשר שתיהן נעשות באותה עת וכל אחת משתי הצוואות מסתמכת על הצוואה השנייה. אין צורך שהצוואות תהיינה דומות אחת לשנייה, או שכל אחד מבני הזוג יוריש דבר לשני. משמעות צוואה הדדית היא התחייבות של כל בן זוג, כלפי בן הזוג השני, שכל שינוי באחת מהצוואות, יגרור ביטול מידי של שתי הצוואות, אם שני בני הזוג עדיין בחיים. אם לאו, כל שינוי בצוואתו של בן הזוג שנותר בחיים גוררת השבה של כל הזכויות שנוצרו לו במסגרת צוואת בן הזוג שנפטר, או את הסתלקותו כיורש מהצוואה. עולה שצוואה הדדית היא סוג של הסכם בין בני הזוג מה יעשה ברכושם לאחר 120 שנה.
יש יתרונות רבים במצב בו צוואות בני הזוג שקופות ביניהם ולא ניתן לשנות צוואה מבלי ליידע את בן הזוג. היתרון העיקרי הוא הבטחת עתידו של בן הזוג שיוותר לאחר מות בן זוגו. יחד עם זאת ייתכנו לה גם מטרות מגוונות אחרות, החל מהבטחת עתידם של אחרים, כגון ילדים מנישואין קודמים, דרך הבטחת תרומות למוסדות דת או הגות ועד למעון לכלבים מוכים, וכלה בהונאה מתוחכמת ורב שלבית, שרוקם אחד מבני הזוג כלפי השני.
בהנחה שלכל אחד מבני הזוג יש השקפות ומטרות שונות, צוואה הדדית מבטאת הסכמה לפשרה ביניהם. כדי להגיע לפשרה יש לנהל משא ומתן בין בני הזוג. עולה שבן הזוג המיומן יותר במשא ומתן עשוי להשפיע על בן הזוג השני להסכים לצוואה שמשרתת בעיקר את האינטרסים שלו. כדי לאזן את התמונה יש לבן הזוג הפחות מיומן בניהול משא ומתן שתי אפשרויות מעשיות: או להירשם לקורס ניהול משא ומתן מתקדם (נלמד במסגרת תורת המשחקים), או לקבל ייעוץ משפטי רלוונטי מעורך דין מיומן, המתמחה בצוואות וירושות.
אבן יסוד בצוואות משותפות היא הקביעה מה יכול ומה לא יכול לעשות בן הזוג שיקבל את כל הרכוש המשותף לאחר פטירת בן זוגו. אם אין עליו כל מגבלה, אזי כמעט אין כל משמעות לצוואה המשותפת. לדוגמה: במקרה מסוים הצוואה המשותפת לא הגבילה את בן הזוג שנותר, בניצול הרכוש המשותף שהיה כלול בצוואת בן הזוג שנפטר, ואפילו התירה את מכירתו או נתינתו במתנה לכל אדם. מיד לאחר השבעה מכרה האלמנה את כל הרכוש הרב שירשה ונתנה את התמורה לבן האהוב עליה. לו אך הייתה עושה זאת בדרך יותר מתוחכמת מזו שנקטה בפועל, היא הייתה מצליחה לסכל כליל את כוונות בעלה שנפטר… נשמע דמיוני? זה לא! זה מקרה אמיתי בו טיפלנו ממש לאחרונה!
עולה שבהגדרת צוואה הדדית איכותית, שתהווה ביטוי אמיתי לרצון שני המצווים יש לכלול מנגנונים שיגבילו את יכולת בן הזוג שנותר בחיים לעשות ככל העולה על רוחו ברכוש המשותף, או בחלקים ממנו. לדוגמה: ניתן לתת לבן הזוג שיוותר חופש מלא להשתמש בנכסים הפיננסיים, אך לא בנכסי המקרקעין. ניתן אף לאכוף זאת באמצעות רישום הערה בטאבו. לחילופין ניתן להגדיר מקרים או מצבים בהם ניתן למכור רכוש, כגון צורך רפואי מציל חיים לפי אישור רופא המשפחה, או כל תנאי אחר. האתגר בניסוח צוואה הדדית איכותית הוא לאזן ברגישות ובתבונה בין הרצון לתת לבן הזוג חופש מרבי ליהנות מהרכוש העובר בירושה, לבין הרצון לאיין את יכולתו לסכל את כוונות המוריש שנפטר.
אין ספק שאם לנסח צוואה חכמה שאכן תתממש היא משימה קשה, הרי ברור שהפיכת שתי צוואות שונות לצוואה הדדית היא משימה קשה שבעתיים.
רוצה לעצב צוואה, או צוואה הדדית, שתתממש?
אם הגעת עד לכאן ברור שהבנת שבניית וניסוח צוואה, שתיטיב עם משפחתך, מעכשיו ועד אחרי 120, היא משימה קשה ומורכבת, וספק אם יש ביכולתך לבצעה בעצמך. זו משימה קשה ומורכבת גם עבור עורכי דין מיומנים בנושא ירושות וצוואות, העוסקים בכך לא מעט שנים… יחד עם זאת, סביר להניח, במרבית המקרים, כי השקעה בצוואה חדה וברורה תחסוך פי כמה בהוצאות היורשים לברר בבתי משפט מה הייתה הכוונה… במרבית המקרים רק צוות רציני, המורכב ממך, בן או בת הזוג שלך ועורך דין מיומן בצוואות וירושות, עם ניסיון של שנים רבות, עשוי להגיע לתוצאה מעולה, שתהיה בסופו של יום לשביעות רצונך, לטובת המשפחה ולטובת היורשים. כך תובטח לכידות משפחתך עד 120 וגם לאחר מכן! לעניין זה חשיבות כה רבה, שאפילו אם ידך אינה משגת לשכור את טובי עורכי הדין, שיגדירו עבורך את המעבר הנכון מדור לדור ויעצבו עבורך את הצוואה, יתכן שכדאי לך לשכור אותם לפחות לצורך ייעוץ, תכנון והגדרת הצוואה.