נכסי קריירה, הפרשי השתכרות ומוניטין אישי הם נכסים ווירטואליים שקשים להערכה כספית ושנויים בחלוקת לגבי תקפותם המשפטית. הבנה בנימוקי פסקי הדין השונים תלמד אותך את זוויות הראיה של הערכאות בנושא. נכסים ווירטואליים מצויים בכל עסק, אצל כל עצמאי או בעל מקצוע חופשי, ברשות כל בעל תפקיד בכיר. בגירושים מסוימים, כגון גירושי הייטק, לא אחת, הרכוש הווירטואלי שווה יותר מהרכוש הממשי. להלן מספר פסקי דין המדגימים את השיקולים הקשורים לנכסי קריירה, הפרשי השתכרות ומוניטין אישי.
פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב
קבע כי לפי הדין וההלכה מוזיקאי לא יחלוק עם האישה תמלוגים מכיוון שמדובר בנכסי מוניטין אישי (ניתן ביום 19/5/24 – תיק מספר 1318283-4) :
הבעל הסכים לכך שהתמלוגים הינם רכוש בר חלוקה, אולם טען כי עיקר יצירתו הייתה טרם נישואי הצדדים. טען כי רק כמחצית מהשנים בהם יצר היו בתקופת השיתוף, ומשכך יש לשתף את האישה רק ברבע מהתמלוגים.
האישה טענה כי התמלוגים התקבלו בשל קריירה מוזיקלית מצליחה של הבעל שהיא חלק ממנה, שהיא ניהלה את ענייניו העסקיים ושהיא אפשרה לו את ההיעדרות מהבית בכך שטיפלה בילדים. האישה טוענת כי בשל תמיכתה בבעל, היא ויתרה על פיתוח קריירה ומשכורתה נמוכה.
ביה"ד קבע כי כושר השתכרות מובא בחוק יחסי ממון בסעיף הדן בנסיבות מיוחדות ומשכך, ללא נסיבות מיוחדות, חוק זה אינו כולל חלוקת מוניטין כדבר שבשגרה. נקבע כי "בדרך כלל, מוניטין אישי אינו נחלק בין הצדדים וזאת מכמה סיבות: סיבות הלכתיות, משפטיות ומציאותיות."
נקבע כי "אין בהלכה מעמד למוניטין אישי ולנכסי קריירה. זה לא מוצר סחיר, שהרי כיום אין מסחר בבני אדם. השעבוד השיתופי מצומצם לתוך מסגרת הנישואין בלבד ולא לאחריה".
משכך, נקבע על ידי ביה"ד כי אפשרות השתכרות עתידית אינה רכוש שיש לאזן במסגרת חלוקת רכוש.
יחד עם זאת, קבע כב' ביה"ד כי מוניטין עסקי הינו נכס בר חלוקה, בשל האפשרות להעריך את שוויו בהתאם לשווי העסק.
ביה"ד קבע כי התמורה אותה קיבל הבעל בשל מקצועו הינה תמורה עבור מוניטין אישי, שכן נגן הינו מקצוע ומומחיות אישית, ולכן היא לא ברת חלוקה.
יחד עם זאת, קבע ביה"ד כי לאור כך שהבעל מציין בעצמו כי לאישה מגיע חלק מהדיבידנד שקיבל עבור שירים בהם השתתף, מגיע לאישה חלק זה מדין מתנה.
פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת
בית המשפט דחה תביעת האישה לקבלת פיצוי בגין הפרשי שכר (ניתן ביום 20/1/22 – תלה"מ 7837-01-19) –
האישה טענה כי מאז הפירוד ועוד לפניו, חלה הרעה במצבה הרפואי וכי גם במהלך הנישואין היא לא עבדה באופן רציף. לאישה נקבעה נכות בשיעור 61% והיא מקבלת קצבת נכות.
עוד טענה האישה כי במשך השנים, האיש הוא שכלכל את התא המשפחתי, בעוד האישה השקיעה את זמנה בגידול הילדים וביצוע עבודות הבית, ומשכך נוצרה תלות כלכלית שלה בו. כמו כן, האישה טענה כי היא טיפלה בבעל עת היה חולה במשך כשנה.
האישה טענה כי לאחר הפירוד נוצר חוסר שוויון של הצדדים מבחינה כלכלית, שכן היא סובלת כיום ממצב בריאותי קשה ומתקיימת מקצבת נכות של 2,000 ₪, בעוד האיש חי חיי רווחה ובעל שכר גבוה של כ-10,000 ₪.
על פי חוות דעת האקטואר שמונה בהליך המשפטי, קיים פער השתכרות בסך של כ-6,000 ש"ח.
האישה עתרה לאור הפער שנקבע בחוות הדעת ולאור נכסים שיש בידי האיש (רכב ודירה), לחייב אותו בפיצוי חד פעמי בסכום ראוי לפי שיקול דעת ביהמ"ש, או תשלומי חודשי לתקופה של 7 שנים לפחות, וזאת על מנת להביא לאיזון בהפרשי ההשתכרות של הצדדים.
ביהמ"ש קבע כי הוכח שבמהלך חיי הנישואין לצדדים היה קושי כלכלי, כי שניהם לא צברו נכסים, נכסי קריירה, מוניטין או השכלה וגם כי שניהם סובלים ממצב רפואי לא טוב. עוד נקבע כי האישה לא הוכיחה כי האיש רכש השכלה, קריירה או מוניטין אישי בתקופת הנישואין ואף לא הוכח כי הייתה לו התקדמות מקצועית והישגים בתחום תעסוקתו. כמו כן, נקבע כי לא הוכח שהאישה הייתה בת הזוג ה"ביתית" שוויתרה על התפתחותה לטובת ההתפתחות המקצועית של בעלה.
בנסיבות, דחה ביהמ"ש את תביעת האישה וקבע כי "פער ההשתכרות הקיים בין הצדדים כיום, לא נוצר במהלך הנישואין או עקב הנישואין, ולא כתוצאה מכך שהאישה נטלה על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקדה במרחב הביתי, ובכך אפשרה לאיש להשיא את כושר השתכרותו. ועל כן אין מקום לפסוק לה פיצוי בגין הפרשי השכר".
ביהמ"ש אף התייחס לכך שבית הדין הרבני חייב את האיש בתשלום כתובתה של האישה בסך של 260,000 ₪, דבר אשר מוסיף לכך כי לא קיים חוסר שוויון כלכלי משווע בין הצדדים, כטענת האישה.
פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב
בית המשפט דחה את ערעור האישה על כך שלא נפסק לזכותה פיצוי עבור נכסי הקריירה של האיש (ניתן ביום 23/2/22 – עמ"ש 25798-02-21)
האישה היא מורה בהכשרתה שעבדה רק בשנים הראשונות לנישואין ולא השתכרה במרבית שנות הנישואין. האיש הוא מהנדס בהכשרתו ועובד בחברה שבבעלותו ובעלות אחיו.
במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים, האישה עתרה לחלוקת רכוש לא שוויונית לטובתה, לרבות איזון נכסי הקריירה של האיש. ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב דחה עתירה זו של האישה בקבעו כי הוא לא מצא כי מדובר במקרה שמצדיק חלוקה לא שוויונית וגם כי עתירת האישה לפיצוי עבור נכסי הקריירה של האיש, הינה תביעה בכפל, שכן היא תבעה גם פיצוי משמעותי בגין נכסי הקריירה וגם חלוקה בלתי שוויונית של הנכסים ברי החלוקה לטובתה.
שני הצדדים החליטו לערער על פסק הדין, שעסק גם בנושאים רכושיים נוספים.
האישה טענה כי היה על ביהמ"ש לענייני משפחה לפסוק לה פיצוי בגין ההפרשים בכושר ההשתכרות. לאיש היו השגות על פסק הדין בנושא רכושי אחר שקשור לחברה השייכת לו.
האישה טענה בערעורה כי האיש אינו מגלה את הכנסותיו האמיתיות, כי במהלך הנישואין היא זו שטיפלה בילדים ובמשק הבית וכי בכך אפשרה לבעלה לפתח את ההון האנושי שלו, תוך שנפגעה יכולת השתכרותה. עוד טענה האישה כי הפרשי השתכרות הוכרו בפסיקה כנכס עצמאי בגינו מגיע לה פיצוי.
הבעל טען כי האישה מורה בהכשרתה ובחרה מסיבותיה שלא לצאת לעבוד ולהתפתח, זאת למרות תמיכתו כי תעשה כן וחרף הודאתה כי במרבית השבוע האיש היה מגיע אחר הצהריים לסייע בטיפול בילדים. עוד נטען על ידו כי לאחר פסק הדין חזרה לעבוד כמורה במשרה מלאה וכי היא מתפרנסת בנוסף משיעורים פרטיים. האיש טען כי הוא רכש את השכלתו לפני הנישואין וכי הוא לא רכש כישורים מיוחדים בתקופת הנישואין.
ביהמ"ש המחוזי קבע כי "לצורך הכרעה בשאלה האם יש להעניק פיצוי בגין הפרשים בכושר ההשתכרות יש לבחון האם מתקיימים שלושה רכיבים מרכזיים אלו: בן זוג "ביתי" לעומת בן זוג שפיתח קריירה, האם קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות של בני הזוג והאם מדובר בנישואין שנמשכו לאורך זמן. בנוסף, עוד יש להתחשב, בין היתר, גם בנתונים אלו: האם ההכשרה או ההשכלה שמכוחה נוצרו פערי ההשתכרות נרכשה במהלך הנישואין או לפני הנישואין, גיל בן הזוג הביתי ואפשרות כניסתו למעגל העבודה, האם בן הזוג הביתי נושא בנטל העיקרי של גידול הילדים וגיל הילדים שנותרו במשמורתו, היקף הרכוש שבן הזוג הביתי מקבל כתוצאה מאיזון המשאבים, היקף השכלתו של בן הזוג הביתי והמועד שהוא עתיד לקבל את חלקו בפנסיה של בן זוגו."
ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של האישה חרף העובדה כי קיים פער משמעותי של כ-20,000 ₪ לחודש בהכנסות הצדדים וחרף כף כי מדובר בנישואים ארוכים, בהן האישה לא פיתחה קריירה משלה והייתה בת זוג ביתית. זאת לאור כך, שהאישה לא שילמה מחיר עבור התפתחות הקריירה של הבעל, שכן נקבע כי היא זכאית למחצית משווי ההשבחה של החברה שהייתה בבעלות הבעל ולמחצית הזכויות בנכסי המקרקעין שמקורם בדיבידנדים שחולקו, בסך של מיליוני שקלים.
ביהמ"ש קבע כי לאור כך שהאיש רכש את השכלתו טרם הנישואין, פערי הכנסות הצדדים נובעים מהחברת שבבעלות האיש, שהיא נכס חיצוני. גם נכסי הנדל"ן שהיו רשומים על שם האישה ומקורם בדיבידנדים הם מהנכס החיצוני.
סיכום
נכסי קריירה, הפרשי השתכרות ומוניטין אישי הם נכסים ווירטואליים שקשים להערכה ועצם קיומם עדיין שנוי במחלוקת. עצם קיומם ודרך חישובם של נכסים ווירטואליים תלוי בטיבם ובדרך הצגתם. סביר שכדאי לך להתייעץ בנושא עם עורך דין גירושין המתמחה בתביעת נכסים ווירטואליים.