מהם השינויים שצופה לנו העתיד בתחום הגירושין בישראל?
מאז שנות השבעים, מספר מקרי הגירושין לשנה בישראל נמצא במגמת עלייה. משום כך, זוגות רבים נדרשים לשירותיהם של עורכי דין בענייני יישוב סכסוך, גירושין, משמורת, רכוש או מזונות. ביוני 2016 נכנס לתוקפו חוק המחייב הליכי יישוב סכסוך טרם פתיחת הליכי גירושין (החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה). על מנת לצלוח את תהליך הגירושין בדרך הטובה ביותר בשנת 2018, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בענייני גירושין.
בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה?
טרם נכנס החוק, המחייב הליכי יישוב סכסוך, לתוקפו היה מקובל בישראל מרוץ סמכויות. בן זוג שרצה להתגרש נאלץ להחליט, עוד בטרם פתיחת ההליכים, האם להגיש תביעותיו בענייני הרכוש, המשמורת, מזונות הילדים, מזונות האישה ועוד לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (תביעת גירושין מוגשת תמיד לבית הדין הרבני, לו הסמכות הייחודית לדון בגירושין). משהוגשה תביעה לאחת מהערכאות, לא ניתן היה להתחרט על הבחירה. ערכאה זו דנה בתביעה עד סופה.
מצב זה יצר מרוץ של הגשת תביעות, כאשר כל אחד מבני הזוג מנסה להעביר את הדיון לערכאה שנוחה לו יותר. באופן כללי, הנטייה היא לחשוב שבתי הדין הרבניים יטו יותר לטובת הגבר, ובתי משפט לענייני משפחה יטו יותר לטובת האישה – הנחה זו לא תמיד נכונה. להחלטה, היכן להגיש את התביעות הייתה, וישנה עד היום, חשיבות קריטית באשר לתוצאה הסופית.
החוק שמחייב יישוב סכסוך, לא זו בלבד שלא פתר את מרוץ הסמכויות, אלא העצים אותו. החוק מחייב את בן הזוג להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר יישום הליך יישוב הסכסוך, במסגרתו הוא שומע את עמדת וטענות הצד השני, יש באפשרותו להגיש תביעה לערכאה אחרת המתאימה לו יותר מבחינת אסטרטגית. בנוסף, החוק מאפשר לצד הפונה בבקשה ליישוב סכסוך לעתור, במקביל לבקשה ליישוב סכסוך, לקבלת צווים דחופים, שידונו בבית המשפט או בבית הדין הרבני, בכמה נושאים כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ, צווי עיקול, בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות קטינים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו.
לווי של עורך דין
כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג ואין סכסוך ניתן להגיע לפשרה והסכם גירושין בפשטות, אך בענייני גירושין נדיר למצוא סיטואציה כזו. לצערנו, ברוב מקרי הגירושין בישראל קיים סכסוך מלכתחילה, או שיצוץ במהלך התהליך. משום כך חשוב להיעזר בגורם מקצועי שידריך, ילווה וייעץ לכם לאיזו ערכאה כדאי להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, כיצד עליכם להתנהל במהלך הפגישות ביחידת הסיוע, במסגרת הליך יישוב הסכסוך, ומהם הפעולות שעליכם לעשות במקרה שבו יישוב הסכסוך ייכשל ויהא עליכם להגיש תביעות מתאימות.
גם במקרה שבו יישוב הסכסוך צלח והגעתם להסכמות בעלות השלכות כלכליות ו/או משפטיות, רצוי שלא תתחייבו לבצען מבלי שניתנה לכם ההזדמנות להתייעץ עם עורך דין מטעמם. בשלב זה יש חשיבות רבה ללווי ההליך או לייצוג על ידי עורך דין לגירושין מטעמך, אשר יכול להתריע על בעיות בהסכם שגיבשתם.
מאז כניסתו לתוקף של החוק, המחייב יישוב סכסוך, ישנה חשיבות רבה לצורך בבניית תכנית עבודה וקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי טרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בצד בניית אסטרטגיה במהלך פגישות יישוב הסכסוך, הנובעת מהעמדה שלך ומהעמדות של הצד השני, ותכנון אסטרטגי, הנובע מנתונים אלו בעת הגשת התביעות, ככל שתידרשנה.
שני ההורים כנושאים באחריות שווה
בעבר, חוק המשמורת קבע כי על פי רוב ילד עד גיל שש יישאר בחזקת אמו. לאחר מאבקים ממושכים של ארגוני אבות, שטענו כי חוק המשמורת מפלה את האבות לרעה, הוקמה ועדת שניט שדנה בנושא וקבעה כי יש לראות בשני ההורים כאחראים לילד ולקבוע משמורת משותפת. בעקבות מסקנות הועדה הוצא תזכיר חוק המורה לאפשר משמורת משותפת, ולא להשאיר את הילד אוטומטית במשמורת האם בלבד. אמנם, עדיין לא חוקק חוק בנושא, אך ההתייחסות כבר השתנתה וממשיכה להשתנות. הכיוון העתידי הוא לראות בשני ההורים כנושאים באחריות שווה לשלומו של הילד בכל גיל. משום כך מאבקי המשמורת עשויים להחריף, ואין ערובה לכך שהאם תזכה במשמורת בלעדית על הילדים.
לקביעת משמורת משותפת יש השלכה ישירה על קביעת גובה מזונות הילדים. ביולי 2017 חל מהפך משפטי של ממש בחישוב דמי המזונות לילדים המצויים במשמורת משותפת של שני ההורים. עקרונית, בוטלו תשלומי האבות בגין ההוצאות השוטפות והוצאות המדור עבור ילדים שהם מעל גיל 6, הנמצאים במשמורת משותפת של שני ההורים.
המצב המשפטי כיום העצים את הצורך בליווי משפטי, מיומן ומקצועי על ידי עורך דין מומחה לענייני גירושין.
לקריאה נוספת
משמורת משותפת בגיל הרך: מדריך לאבות שרוצים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיהם
קיבלת בקשה ליישוב סכסוך או תביעה?
הערכת עורך דין