הפסיכולוגים טוענים, כי על פי אישיות האדם ניתן לנבא סיכויים לבגידה. למשל נרקסיסטים – אנשים המאוהבים בעצמם, בעלי אופן חשיבה של "מגיע לי", שנורמות חברתיות נוגעות להם באופן מוגבל, יחפשו לפעמים "לצבור נקודות" להערכה עצמית מחוץ לנישואים.
אנשים בעלי מודעות עצמית נמוכה – עצלנים, לא מאורגנים, פזיזים ונעדרי שליטה עצמית טובה, הם מועמדים טובים לבגידה עקב חוסר שליטה רגעית כזו או אחרת, במיוחד אם נקרית בדרכם "הזדמנות טובה".
לפעמים, דווקא אישיות בן הזוג מביאה את בת הזוג לבגידה – אנשים שמתנשאים על בת זוגם, נותנים לה הרגשה שהם עליונים והיא לא מבינה כלום, גורמים לה; לתחושת הזנחה, המובילה לחיפוש נחמה במקומות אחרים.
במחקר של ד"ר דיוויד באס מאוניברסיטת טקסס שנערך בשנת 2000, נבדק מספר רב של זוגות, המשתתפים נשאלו האם בני זוגם:
- מבלים זמן רב מול המראה.
- מגיעים מאוחר לפגישות או ארוחות.
- שוכחים להגיד תודה לחברים.
- עוזבים חדר ומשאירים אורות או דלת פתוחה.
- מספרים בדיחות על אנשים אפילו אם זה פוגע בהם.
- לא סימפטיים או לא מביעים השתתפות במקרה של תאונה או חיה נהרגת.
- מפריעים לאנשים אחרים בזמן שמדברים.
תשובות חיוביות לשאלות הללו הצביעו, לפי המחקר של ד"ר באס, על אישיות הנוטה ביתר קלות לבגידה. אם היית ממלא שאלון זה ביחס לבת זוגך, מה תהיינה התוצאות לדעתך?
"הן עושות את זה מאהבה, כדי להרגיש נחשקות וכדי להעלות דימוי עצמי" – היית עונה, אבל השאלה אינה מדוע נשים מתחתנות אלא למה הן בוגדות.
גברים בוגדים כבר מזמן היו נושא לבדיחות, סיפורים וסרטים. כיום כולם מתחילים להתייחס גם אל בגידות נשים והבדיחות, יותר מכל, מעידות על שינוי חברתי זה, שהפך נפוץ יותר ויותר. מאז המחקרים של קינסי שקבע כי 50% מהגברים ו 26% מהנשים יבגדו עד גיל 40, נעשו מחקרים רבים נוספים. מחקר משנת 1997 מאוניברסיטת בול בארה"ב מצביע על כך, כי אחוז הנשים מתחת לגיל 40 שבוגדות בבן זוגן אינו שונה מזה של גברים בני גילן. בגילאים מבוגרים יותר עדיין מהווים הגברים רוב בכל הנוגע אל בגידות.
הסיבות לכך שנשים בוגדות הן מגוונות, חלקן מעורבות ברומנים מחוץ לנישואים, כי הן מרגישות בודדות, ורוצות להימלט מהמונוטוניות של הנישואים. חלקן, בוגדות כנקמה בבעל על בגידה או על מעשה אחר, וחלקן פשוט אנוכיות או מחפשות הנאות חומריות שגברים אחרים יכולים לספק.
ד"ר גויס המילטון באורי, פסיכולוג קליני טוען, כי כאשר גברים בוגדים זהו לאו דווקא סימן שהם לא מאושרים בחיי הנישואים. הוא משווה זאת לגבר שנכנס למטבח ורואה עוגת שוקולד על הדלפק, היא נראית טוב, מריחה טוב, הוא לא רעב אבל יטעם מהעוגה בכל זאת – כלומר, גבר יכול לראות אישה נאה, ולמרות ששום דבר לא חסר בחיי הנישואים שלו הוא עדיין עשוי ליזום קשר. לעומת זאת, נשים בוגדות בדרך כלל כאשר אין להן סיפוק בחיי הנישואים – הן מרגישות מוזנחות. אנדרי צ'פמן, יועץ נישואים, נוטה להסכים לדברי ד"ר בארי. גברים, הוא אומר, בוגדים כדי לקבל עיסוי לאגו שלהם, נשים נוטות לבגוד כדי לחוש תמיכה.
הפסיכולוגים מסכימים כי השינויים של שנות ה- 2000 בטכנולוגיה ובסביבת העבודה בהחלט השפיעו על היכולת והמוטיבציה לבגידה, אך מונים גם סיבות נוספות "עתיקות יומין" להסברת מניעי הבגידה אצל נשים:
- תמיכה להערכה עצמית – נשים רבות מרגישות, כי מתייחסים אליהן כמובנות מאליהן – מספקות שירותים, שומרות על ילדים, מנקות ומבשלות. במקרים רבים כאלה, האישה מחפשת יחסים מחוץ לבית כדי להוכיח שהיא עדיין "בסדר", שמישהו עדיין מעריך שהיא יפה ונחשקת. בבית שבו הגבר אף פעם לא רוצה לצאת למסעדה או סרט, בקושי מדבר, לא מתעניין בעבודת האישה, ברצונותיה וצרכיה, והשיחות היחידות הן על הילדים או על דברים שצריך לעשות בבית, האישה היא מועמדת טובה לחיפוש תמיכה מחוץ לבית.
- הזנחה רגשית – החברה המודרנית שמה דגש רב על הישגיות, בעלות על מוצרי נוחות כגון בית גדול ומפואר, מכונית חדשה, בגדים אופנתיים, תכשיטים וצעצועים אלקטרוניים. אנשים עובדים קשה ופעמים רבות כאשר הם חוזרים הביתה מהעבודה הם מותשים ואין להם אנרגיה לבילוי זמן איכות עם בן הזוג. הסקס נעשה כדרך אגב. הרומנטיקה נעלמת, וחיי הנישואים הופכים לפיזיים בלבד ולהסדר של נוחות. נשים רבות מחפשות, מחוץ לנישואים, הגשמה של צרכים רגשיים, ומילוי של חסכים רגשיים בחיי הנישואים. במקרים רבים בן הזוג אפילו לא מודע לצרכיה הבלתי מסופקים, ולכן לא יכול לנקוט פעולות כדי לשפר את המצב.
אורנה מבאר שבע, שהייתה נשואה למיכאל במשך קרוב ל- 6 שנים, החלה לפתע לנהל רומן עם חבר המשפחה חיים רק משום העובדה הפשוטה שהוא היה נהנה להקשיב לרכילויותיה על חברותיה העובדות במספרה. הצורך לפרוק מטענים הוא צורך חשוב, כמו הצורך להוריד את ההגנות ולפתח קירבה לאדם אחר – הנותן והמקבל חולקים תחושת קירבה ואינטימיות. כאשר אנשים רק "נותנים" מעצמם לאנשים אחרים או רק "מקבלים", נוצרים מרחקים "רגשיים" – הם מפסיקים לדבר על נושאים אישיים יומיומיים, נוצר ריחוק, ואז אחד הצדדים עלול למצוא קירבה אצל אדם אחר – בדרך כלל בן המין השני שיאזין לו ויגלה סימפטיה אליו.
- נקמה – זה מתחיל בסימנים של ליפסטיק על בגדיך או קונדומים במקום לא נכון. במיוחד אם אשתך הייתה רעיה נאמנה ואם מסורה והקריבה לפעמים חלק מהקידום המקצועי שלה למען הקריירה שלך. גלית, לאחר שגילתה שבעלה בוגד בה, קנתה מיד טבעת יהלום ב- 17,000 ₪ מהחשבון המשותף. יש נשים שיגיבו בצורה יותר קיצונית…
- חיפוש אחר ריגושים – כמו גברים, יש גם נשים שנמאס להן מהמונוטוניות של "יום רביעי בלילה – סקס" והן מרגישות שהן צריכות יותר למרות שהן אינן חושבות לעזוב את בן זוגן. אם בני הזוג לא עושים מאמץ לשמר את הריגוש – להפתיע ולתת הרגשה אחד לשני שהם משתוקקים כבר לפגוש בבן הזוג – נשים עלולות לחפש ריגושים מחוץ לבית, כאשר הן מרגישות שהיחסים הגיעו למונוטוניות משעממת. חיפוש אחר ריגושים, חיפוש אחר החדש, השונה – זוהי תכונה הקיימת בנו מאז שהיינו ילדים. ואכן, לפעמים, בשלבים הראשוניים של רומן חדש, אנו נוטים "להתיילד", להשתמש בשמות חיבה ולהפגין התנהגות כמו-ילדותית כלפי השותף לרומן.
- רומנטיות ופיתוי – נשים רבות נזכרות בגעגועים בימים בהם הן ובעליהן היו בתקופת החיזור ורוצות "להדליק מחדש את הנרות הללו"- כוסות יין, ארוחות רומנטיות וחיזורים. כאשר הן מנסות לשדר רומנטיות לבעליהן – אלו מתעלמים מהן וממשיכים לקרוא את העיתון או לצפות בתוכנית ספורט בטלוויזיה. לעומת זאת, לקוח בחנות המחשבים במורד הרחוב, מחמיא להן על תסרוקתן היפה והן זורחות, שעה שבעליהן אפילו לא שמו לב לתסרוקת. כאשר אחד הגברים שעבדו עם שושי נתן לה מחמאה היא הרגישה שוב חיה, כאשר הזמין אותה לצהרים, היא נענתה ברצון. מחמאות וארוחות צהרים הובילו לקוקטיילים אחרי העבודה ולפני שהבינה מה קורה, היא מצאה עצמה בין הסדינים, אבל היא המשיכה כי נהנתה מהפרחים והבונבוניירות שהובאו למשרדה, היא ציפתה לשיחות הטלפון, היא סוף סוף מצאה מישהו שבאמת מאזין לה. כל פעם שהייתה חוזרת הביתה, בעלה היה מדבר רק על כמה קשה היה היום שלו בעבודה – זה לא מה שהיא רצתה לשמוע, למה הוא לא יכול להיות יותר קשוב ותומך – היא חושבת לעצמה – למה הוא לא יכול להיות כמו יורם (המאהב).
- החיפוש אחרי הפטרון "המרופד" – נשים מסוימות ממשיכות את החיפוש אחר "הפטרון" גם לאחר שהתחתנו עם גברים שלא מהווים את "האידיאל", למרות העובדה שהבעל אוהב אותן והוא מפרנס ואב טוב. נשים אלה רוצות יותר – הן נמשכות לגברים בעלי כסף, כוח ועמדה, וכאשר הן מנהלות רומן הוא סובב סביב השגת הטבות חומריות שהן מרגישות שחסרות בחייהן. אישה מסוג זה נשארת נשואה ואף ייתכן שאוהבת את בעלה, אבל משיגה את "השמנת" בקשרים עם גברים שיכולים לספק פרוות, יהלומים ונסיעות. נשים אלה, פעמים רבות, לא חשות רגשות אשם "למה לי לוותר – הוא (המאהב) רוצה לפנק אותי!", ולא שוקלות את ההשלכות של התנהגותן על חיי הנישואים שלהן.
- חסך מיני – כן, כן, ישנן נשים אשר מעורבות ביחסים מחוץ לנישואים רק בשביל הסקס. במקרים מסוימים, האישה מגיעה לשיא בשלותה המינית, בעוד שאתה הגבר כבר מעבר לשיא. האישה מעונינת בסקס, ואתה מעדיף לצפות בכדורגל. לעתים, גברים שהאגו שלהם קשור קשר הדוק לביצועיהם המיניים והם לא מסוגלים לבצע כבעבר, מעדיפים לסגת לגמרי, ולא לקיים יחסי מין עם נשותיהם, מאשר להיות מובכים. הנשים בכל אופן, נשארות עם יחסים נטולי סקס. כיוון שבדרך כלל הגברים אינם מסבירים לנשים שזה לא שהם לא רוצים – הם פשוט לא יכולים, האישה מתרגמת את חוסר הרצון שלהם, כסימן לכך שהם אינם חושקים בה, ומחפשת סקס במקום אחר.