אריאלה הייתה אשת חיל למופת. היא הייתה יפה, מושכת, משכילה, חכמה, נמרצת, טובת לב, נעימה ואסרטיבית. כל עולמה, בשנים האחרונות, היו שלושת ילדיה ובעלה האהוב אריאל. עם התפרצות מגפת הקורונה היא הייתה נחושה למנוע ממשפחתה להיפגע מהמצב. למרבה צערה בעלה, שהיה רופא שינים מצליח ומפורסם, נאלץ להגיע למרפאתו יום יום, שכן מטופליו המבוססים והמפורסמים לא הסכימו לדחות את הטיפולים, שתוכננו מבעוד יום.
עם הטלת הסגר בגין מגפת הקורונה טלפן אליה אריאל ובקול שבור מסר לה כי יאלץ להישאר במרפאה בימים הקרובים, שכן היציאה לרחוב אסורה. אריאלה הבינה את המצב, וניסתה לעודד אותו, ללא הצלחה מרובה. בראשה כבר החלו להתרוצץ מחשבות ותכניות שונות, בסגנון ג'ימס בונד, כיצד היא תחלץ את אריאל ממצב הביש, אליו נקלע. יותר מאוחר שוחח אריאל עם שלושת הילדים, הסביר להם את מצוקתו והביע את התקווה שהם יתראו בקרוב.
בינתיים רד הליל. אריאלה דאגה שהילדים ילכו לישון. היא סיפרה לבן הבכור על תכניתה לחלץ את אבא, והשביעה אותו שיישאר ער, ואם תתעורר בעיה כלשהי עם הילדים הקטנים, הוא יטלפן אליה.
באישון לילה נסעה אריאלה למרפאה כדי לחלץ את אריאל מהגזירה שנחתה עליו ולאסוף אותו לביתם מהמרפאה, בה היה לכוד, שלא בטובתו. אם תיתפס, היא הכינה מראש את התירוץ לנסיעה המוזרה: היא חשה תסמיני קורונה עזים והיא בדרכה לבית החולים, שהיה לא רחוק מהמרפאה. משהגיעה למרפאה היא שמה לב כי מכוניתו של אריאל אינה בחניה. לניסיונותיה לצלצל באינטרקום לא הייתה שום תגובה. אשת חיל כבר אמרנו? ללא בזבוז זמן מיותר היא רקמה ובצעה את התכנית הנועזת 2. היא טלפנה לחברת האיתור, בה היו רשומות שתי מכוניותיהם, וטענה כי הרכב של בעלה נגנב ובקשה עזרה. לא לקח לשרות האיתור יותר משניות ספורות כדי לעדכנה שמדובר בטעות – הרכב כלל לא נגנב, והוא חונה ברחוב באזל מספר 17 בתל אביב, כפי שחנה שם פעמים רבות בשבועות האחרונים.
אריאלה הייתה בטוחה שיש למידע מוזר זה הסבר הגיוני כלשהו. היא נסעה לכתובת שקיבלה, ואכן הרכב של אריאל חנה שם. בשלב זה כבר התעורר חשדה, אך היא החליטה לא לקבוע מסמרות ללא מידע מלא ומוכח. בשל חשדה שהתעורר, היא רקמה את התכנית הנועזת 3. במקום לטלפן לבעלה, היא טלטלה בחזקה את הרכב עד שמערכת האזעקה שלו החלה לפעול. צפירה עזה העירה את כל הסביבה. היא התרחקה וצפתה על הרכב כדי לראות מה יקרה. תוך זמן קצר הופיע בריצה אריאל, בעלה היקר, כשהוא עוטה חלוק משי יקר, וחש אל הרכב. מאחוריו השתרכה עלמת חן צעירה ומושכת עם שיער סתור. לו היה ספק בשאלה האם היה דבר מתחת לחלוקה, הרי ספק זה התפוגג, עת נפתח החלוק קמעה, בדרך מקרה…
אריאלה הבינה את המצב לאשורו מידית וליבה נחמץ. שנים של אהבה וקשר מדהים, קרסו להן לפתע. היא החליטה לא להחליט דבר במקום ולא לגלות לאריאל את הסוד שנגלה לה. היא חזרה לביתה, ליוותה את בנה הבכור למיטה והלכה לישון. לא למותר לציין כי היא לא נרדמה. הזריחה פגשה אותה ערנית לחלוטין. המחשבות לא הרפו ממנה לדקה. מחד היה לה ברור כי יחסיה הנפלאים עם אריאל הם נחלת ההיסטוריה. מאידך, לא היה לה ברור כיצד היא תצליח להגן בהצלחה על האינטרסים החיוניים שלה ושל ילדיה, בנסיבות הקשות שנוצרו.
בעברה הייתה אריאלה אשת הייטק מצליחה והשתכרה לא מעט. עם בוא הילדים היא החליטה לוותר לטובתם ולטובת אריאל על הקריירה שלה, במיוחד שבאותם שנים זרח כוכבו של בעלה, והוא הפך להיות מגדולי משתילי השיניים, אם לא הגדול מכולם. מעמד זה הקנה לו כבוד רב, ובעיקר הכנסות עצומות. לפני כשנתיים הוא רכש מרפאה חדשה, שכן הקודמת לא יכלה לאכלס את כל הרופאים, הסייעות והמזכירות שהעסיק. גם לאחר שהילדים גדלו מעט, לא היה לאריאלה כל צורך או תמריץ לצאת לעבוד, במיוחד שבתעשיית ההייטק קשה לחזור למקצוע, אם התנתקת ממנו לכמה שנים.
ההחלטה כיצד לפעול הייתה קשה. היא לא רצתה לגלות את סודה לבני המשפחה ולא לחברים, מחשש שהמידע ידלוף לאריאל, אפילו שלא בכוונה. בסופו של יום, היא החליטה לחלוק את הסוד עם א. עורך דין נודע לגירושין, שחילץ את חברתה הקרובה ממצב דומה. במשך שעה ארוכה היא תארה לעורך הדין א. את מערכת יחסיה עם בעלה, את האהבה הגדול והחברות, שנמוגו ברגע מכונן אחד, את הרכוש הרב שצברו, את הילדים המופלאים שטיפחה ואת כישרונותיהם, את המרפאה, שמניבה להם, להבנתה, למעלה ממאה אלף ₪ בחודש ועוד. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה, בעשרים השנה האחרונות, שאריאלה נתנה דרור לדמעותיה.
תוך כדי הרצאת הדברים החלה אריאלה להבין ולהפנים שהסימנים המחשידים היו כבר שם במשך תקופה ארוכה, אולם היא בחרה להתעלם מהם, מתוך תקווה שהיא טועה, ואולי גם בתמימות מסוימת. יתר על כן, כתוצאה משאלות ההבהרה של עורך הדין, נפל לה האסימון שלא זו בלבד שבעלה בוגד בה מינית, אלא בעיקר הוא בוגד בה כלכלית, עת הוא מעביר חלק ניכר מהכנסות המרפאה למחוזות זרים, ובלתי נודעים לה… תוך כדי השיחה עם עורך הדין היא גם הבינה שבגידה כלכלית חמורה פי כמה מבגידה מינית. בגידה מינית עלולה לנבוע מפיתוי או מחולשה של רגע. בגידה כלכלית והעלמת רכוש וכספים מבן הזוג, לאורך זמן, הן פעולות מתוכננות וממושכות, המגיעות על רקע החלטה רציונלית להיפרד מבן הזוג בתנאים טובים, ככל הניתן, שלא לומר לזרוק אותו בנזיד עדשים…
לאחר השיחה עם עורך הדין הרגישה אריאלה חזקה ומשוחררת והאופטימיות, שהייתה תמיד "הסמל המסחרי" שלה, שבה לפעם בה. עורך הדין לענייני גירושין א. הציע לאריאלה לפעול בשני כיוונים: האחד הוא להמשיך את השגרה היומית, כדי שאריאל כלל לא ירגיש בסערה שעומדת להתרגש עליו ולטלטל את עולמו, לפחות עד שתעשינה כל פעולות ההכנה הנדרשות ל"מפץ הגדול". הכיוון השני, המשמעותי והקשה יותר היה לאסוף ראיות מוצקות לבגידה המינית, ובעיקר לבגידה הכלכלית.
קצרה היריעה מלתאר את כל הפעולות שהוא הציע לה לבצע כדי לאסוף את הראיות הנדרשות. כללית, הוא הציע לה לחפש בבית, ואולי גם במרפאה, מסמכים כלכליים, לבחון תשלומים במזומן, שמא בעלה מרמה לא רק אותה אלא גם את שלטונות המס, לאסוף מסמכי בנק וכרטיסי אשראי, שמא יש בהם עדות להעלמת כספים או תמיכה במאהבת ועוד. בצד ה"רומנטי", שלא לומר לעניין הבגידה המינית, הוא הציע לה שחבר או מקצוען יצלם את בעלה נכנס לבית המאהבת באישון לילה ויוצא ממנו רק בבוקר שלמחרת. הוא חד לה חידה: האם בית הדין הרבני שידון בגירושין יאמין שהוא והיא עסקו כל הלילה בקריאת תהילים למיגור מגפת הקורונה? יותר סביר, עד וודאי, שבית הדין יחליט שהם עסקו באהבים, ויעניק לאריאלה את מלוא כתובתה, שהיא למעלה ממיליון ₪…
בין הפעולות שיזמה אריאלה, לאור הייעוץ הרעיוני שקיבלה מעורך דין א., היו גם פעולות יותר נועזות, שלא זכו לברכתו. לדוגמא: הכתבת הזרה קרולין סטנפורד שוחחה עם אריאל בקשר לתיירות המרפא המגיעה אליו, ושמעה ממנו פרטים רבים על המרפאה, על תיירים מפורסמים שזכו ממנו למזור, עת לקו בשיניהם במהלך ביקורם בישראל, על יהודים מרחבי העולם הבאים אליו להשתלות שינים, על המוניטין שיצא לו בברוקלין ועוד. תוך כדי השיחה נוצרה ביניהם ידידות מסוימת, ואריאל אף סיפר לה על הנכסים שהוא רוכש בארצות הברית כדי להעביר לשם את המרפאה ולזכות בגרין כארד, ואפילו על הרהוריו בקשר לדרכים האפשריות כדי לזכות באזרחות אמריקאית. לקראת תום השיחה אריאל אף שאל את קרולין בת כמה היא והאם היא רווקה. לא היה ברור אם הוא מתעניין בה אישית, או בדרכון האמריקאי… מעניין מה היה מרגיש אריאל אם היה יודע שקרולין סטנפורד הוא שם הנעורים של קרי לוי, חברתה הטובה של אריאלה מימי ההייטק העליזים. ברור שקרי הקליטה את השיחה המרתקת והעבירה אותה לאריאלה. זה היה בדיוק מה שגרם לאריאלה להבין ולהפנים את העובדה, הבלתי נתפסת, שאריאל מתכנן את הגירושין מזה זמן רב.
עורך הדין לגירושין א. הציע לאריאלה כי בתום פעולות איסוף הראיות היא תגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, שכן בבית המשפט היא תוכל למצות טוב יותר את זכויותיה ברכוש הצדדים לרבות קבלת מחצית אמיתית, או יותר, משווי המרפאה, מהנכסים הממשיים שנרכשו בארץ ובחו"ל, מנכסי הקריירה של אריאל ועוד. כך גם יגדל הסיכוי שהיא תקבל פיצוי על הפרשי ההשתכרות ותזכה לחלוקה לא שוויונית, לטובתה, של הרכוש בשל העובדה שאריאל העלים ממנה רכוש וכספים.
המשך הסיפור עוד יסופר, אולם די ברור שידה של אריאלה תהיה על העליונה והיא תזכה לקבל את כל מה שמגיע לה ויותר. לא פחות חשוב היה נושא הילדים. לאור הנתונים שהיא הונחתה לאסוף בקשר לילדים ובקשר ליחסו של אריאל אליהם היה די ברור שהמשמורת על הילדים תיוותר בידה. איך נאמר בתהילים זה על אריאל ודומיו: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל", או בתרגום חופשי לשפת ימינו: כרה בור כדי להפיל אחרים לתוכו, ובסופו של יום נפל בו בעצמו…