יישוב סכסוך במשפחה

חושבים על גירושין? שלום בית? הסכם שלום בית / גירושין? בני זוג נשואים, או ידועים בציבור, המצויים בסכסוך משפחתי, ורוצים לפתור אותו, תוך זמן סביר, בין אם בגירושין, או בשלום בית, או בכל דרך אחרת, חייבים, לפני נקיטת כל הליך משפטי, להגיש בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה תוגש ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. לבקשה ליישוב סכסוך עלות אפסית (כיום 101 ₪) והיא נותנת סיכוי ליישוב הסכסוך בהסכמה, וללא הליכי משפט.

הגשת הבקשה ליישוב סכסוך גורמת לתקופה של עיכוב הליכים, במסגרתה אף אחד מבני הזוג לא יכול להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בדרך כלל יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מגדיר את מועד הפרידה (יום הניתוק) בין בני הזוג, אם הסכסוך אכן יסתיים בגירושין. הבקשה ליישוב סכסוך מכילה רק את פרטי בני הזוג ודרכי ההתקשרות עימם (כתובת, טלפון ודוא"ל). היא אינה מפרטת את מהות הסכסוך, או כל נתון אחר. במקרים דחופים ניתן להגיש במסגרת היישוב סכסוך בקשות דחופות, כגון: בקשה למזונות זמניים, הסדרי ראייה, טיפול רפואי דחוף בקטין ועוד. כן, ניתן להגיש בקשות לסעדים זמניים, כגון: שמירת המצב הקיים, עיקול ואיסור יציאה מהארץ, אם יש חשש שבן הזוג מנסה להבריח רכוש, או לשנות מצב הקיים.

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יוזמנו בני הזוג למפגש מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ראשון ביחידת הסיוע. בני הזוג חייבים להגיע לפגישה זו, ללא עורכי דין. במסגרת פגישת המהו"ת, המתקיימת עם עובדת סוציאלית מיומנת לנושא, תוצענה לבני הזוג חלופות שונות ליישוב הסכסוך בהסכמה. החלופה המקובלת היא קיום 3 פגישות גישור, ביחידת הסיוע, בנוכחות עובדת סוציאלית ועורך דין מטעם המדינה, בהן יעשה ניסיון להשיג הסכם או הסכמה. החל מהפגישה השנייה, כל אחד מבני הזוג יכול לצרף לפגישות אלו עורך דין מטעמו. הניסיון מוכיח שצירוף עורכי דין לפגישות מגדיל את הסיכויים לסיום ראוי של ההליך.

אם יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע לא יביא להסכם בין בני הזוג, אזי בתום המועדים שבחוק יש לבן הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך את הזכות להגיש את תביעותיו לערכאה שיבחר. משמעות זכות זו היא גם זכות להגיש ראשון את התביעות וגם זכות לבחור אילו תביעות תתבררנה בבית המשפט לענייני משפחה ואילו תביעות תתבררנה בבית הדין הרבני.

הבעיה העיקרית בהליך יישוב סכסוך היא העובדה שבני הזוג מנהלים משא ומתן ועושים הסכמים מבלי שהם יודעים ומבינים עד תום את העובדות החשובות לאשורן. בהליך משפטי רגיל נחקרות העובדות האישיות, הכלכליות, המשפחתיות ואחרות באמצעות צווי גילוי מסמכים ונבדקות בידי מומחים. מאידך, ביישוב סכסוך אין כל ביטחון כי העובדות הנטענות על ידי מי מבני הזוג, הן נכונות. לדוגמה: במסגרת יישוב סכסוך טען הבעל שהעסק המשותף שווה כ-100,000 ₪. לפי ערך זה חולק הרכוש המשותף, כאשר האישה זוכתה במחצית הסכום. לימים, הסתבר כי העסק היה שווה מיליונים רבים. לאישה לא נותרה דרך לשנות בדיעבד את חלוקת הרכוש המקפחת אותה, שכן חלוקת הרכוש הייתה סופית. עורך דין גירושין עשוי לסייע לך לזהות שימוש בעובדות כוזבות, נתונים מזויפים, הטעיות מכוונות ומניפולציות משפטיות, וכך למנוע קיפוח זכות מזכויותיך.

חשוב עבורך להתייעץ עם עו"ד מומחה לגירושין וליישוב סכסוך, בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. מקל וחומר, הייעוץ חיוני אם הוגשה בקשה כזו על ידי בן זוגך וכבר זומנת לפגישת מהו"ת. ייעוץ חכם, טרם הליך יישוב הסכסוך, עשוי לסייע לך לצלוח את יישוב הסכסוך בשלום ולהשיג את התוצאות הרצויות לך. הצגת עמדה לא בשלה ולא חדה בישיבת המהו"ת, עלולה להכשיל את יישוב הסכסוך בדרכי נועם, ובהמשך גם לסבך עבורך את השגת הפתרון המשפטי.

1. מהות וכוונת החוק המחייב יישוב סכסוך בטרם פתיחת הליכים משפטיים

• החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נועד להפחית את החיכוך בפתרון סכסוכים משפחתיים ולייעל את הליכי הגישור וההליכים המשפטיים. מטרת החוק היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה, בדרכי שלום ובעלות נמוכה וגם לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, במקרים בהם הסכסוך הוא בר פתרון בהסכמה.
• הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בה לא מפורט טיב הסכסוך ולא מה הן מטרותיו של מגיש הבקשה, מאפשר מרחב פתרונות יצירתיים, אשר לא נחזו על ידי מגיש הבקשה (לדוגמה: פסק זמן, הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, הסכמה על טיפול זוגי, שלום בית לניסיון ועוד).
• הגשת הבקשה גורמת לתחילת תקופה של עיכוב הליכים. בעת עיכוב ההליכים אף אחד מבני הזוג לא יכול להגיש בקשה או תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני למעט בעניינים דחופים כגון: אישור פעולה רפואית דחופה בקטין, הנפקת דרכון ואישור יציאה לקטין לחוץ לארץ, מזונות קטינים או הבטחת קשר של קטין עם הורה, או בענייניים זמניים, כאשר נדרש לשמור על מצב קיים, ליתן צו עיקול או צו עיכוב יציאה מהארץ וכו'.

2. באילו מקרים חלה החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעות חלה על כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בעניינים המפורטים בחוק וביניהם:

• עניינים הקשורים בנישואין וגירושין.
• יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה (סעיף זה לא חל על תובענות בענייני ירושה).
• מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.
• כל עניין הנוגע לילדים, למעט תובענה לגבי החזרת ילד חטוף.
• אבהות או אימהות לגבי ילדה או ילד.
• החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת תביעה משפטית חלה על מי שמבקש להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה וכן על מי שמעוניין להגיש תביעה בבית הדין הרבני, אשר הוקמה לידו יחידת סיוע.
• אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם בני זוג, בשנה האחרונה, אין חובה להגישה בשנית וניתן לפתוח מיידית בהליכים משפטיים. ראוי להיזהר מהליכי יישוב סכסוך שנפתחים ללא כוונה אמיתית ליישוב הסכסוך, אלא כקדימון להליכים משפטיים עתידיים…

3. איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך?

• מי שמבקש לפתוח הליך של יישוב סכסוך חייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך . הבקשה היא טופס מובנה, בן עמוד אחד, המכיל את שמות בני הזוג ואת דרכי ההתקשרות איתם.
• את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של בני הזוג. לכתובות יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין, לחץ כאן.
• אם אין לבני הזוג בעת הגשת הטופס מקום מגורים משותף, אזי יש להגיש את הבקשה לפי מקום מגוריהם המשותף האחרון.
• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 101 ₪ (נכון לינואר 2020).
• אם הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע לא יביא לסיום מוצלח של הסכסוך, אזי מי שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך יוכל לבחור האם הוא יגיש את תביעותיו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני או חלק מהן לכאן וחלק לשם.
• עולה כי מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך זוכה לעדיפות משמעותית בהליכי הגירושין.
• מילת אזהרה: למרות שההליך נראה פשוט ונגיש לכול, לצורך השגת תוצאות ראויות עבורך, נדרשים תחכום ויצירתיות בתכנונו ויישומו. מטעם זה מומלץ, לכל מי ששוקל גירושין, להתייעץ עם עורך דין גירושין מומחה, זמן מה בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. לא אחת תכנון נכון וחכם של יישוב הסכסוך חוסך זמן וכסף, המושקעים לאחר מכן בהליכים משפטיים ממושכים. מאידך, כאשר מסתבר שאחד מבני הזוג מנסה להונות את משנהו, סביר להניח שיישוב הסכסוך לא יצלח וכי ההליכים המשפטיים הם בלתי נמנעים.

4. למה חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת יישוב סכסוך?

• בדרך כלל רצוי לבצע פעולות הכנה, לא פשוטות, בטרם הגשת הבקשה, כדי שתהיה לך הבנת עומק על הנתונים הכלכליים והאישיים האמיתיים וכדילהשפיע על משמורת הילדים, דמי המזונות ובעיקר על חלוקת הרכוש. ישנם כלים משפטיים וכלכליים רבים לביצוע בדיקות אלו. עורך דין מתמחה בגירושין, ובעיקר בגירושין מורכבים, יוכל לעזור לך ליישמם.
• עורך דין בעל ידע וניסיון ראויים עשוי לתכנן עבורך את מהלכי יישוב הסכסוך ואת מהלכי המשא ומתן המתנהל במסגרתו, כך שהתוצאה הרצויה לך תושג במהלך יישוב הסכסוך, ולא לאחר הליכים משפטיים מייגעים. לעניין זה משנה תוקף כאשר מדובר בצד החזק בגירושין – אותו צד שמחזיק את עיקר המשאבים הממשיים והווירטואליים של בני הזוג
• עורך דין גירושין, המתמחה בנושאי משמורת ילדים ומסוגלות הורית, עשוי להדריך אותך בכיוון שיסייע לך להשיג, במסגרת יישוב הסכסוך, את סוג המשמורת שברצונך לקבל, את הסדרי הראייה המתאימים לטעמך ואת המזונות הראויים, הנגזרים מסוג משמורת והסדרי ראייה אלו.
• אם אתה איש עסקים, בעל עסק, בעל מקצוע חופשי, איש הייטק, בעל נכסים ויש לך הרבה מה להפסיד בגירושין, יתכן שתידרשנה פעולות מקדימות כדי להגן על עסקך, או על נכסי הקריירה שלך. לא אחת עלול להיווצר מצב בו המומחים מטעם בית המשפט לענייני משפחה או מטעם בית הדין הרבני יתנו ערך מופרז לנכסיך הממשיים והרעיוניים, כתוצאה מפעולות לא ראויות, שמוצעות על ידי מי שאינו בקיא בנושא.
• עורך דין מומחה יסייע לך לתכנן את מהלך השיחות עם בן הזוג, כך שגם אם תוקלט על ידו הדבר לא יפגע באינטרסים החיוניים שלך. יתר על כן, לפעמים יהיה ניתן, באמצעות הקלטות אלו, להוכיח כי בן הזוג אינו ראוי להיות המשמורן, או כי יש ברשותו משאבים לא מדווחים או כי רמת החיים לא הייתה לפי הנטען.
• עורך דין מומחה עשוי לסייע לך לייצב לאורך שנים רבות את ההסכם שייערך במסגרת יישוב הסכסוך כך שיחסך ממך המאמץ לנהל הליכים בשנים הבאות.

5. מה קורה בפגישת מהו"ת (הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע)?

• ביום הגשת הבקשה לישוב סכסוך נקבע לבני הזוג תאריך קרוב לפגישה עם עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע. פגישה זו מכונה פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום).
• שני בני הזוג חייבים להתייצב לפגישה. ניתן להטיל סנקציות כספיות על בן זוג שלא התייצב לפגישה.
• לפגישת המהו"ת, המתקיימת עם עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע המתמחה ביישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים בלבד.
• מטרת הפגישה הראשונה היא להכיר את הצדדים, את צורכיהם ואת הדינמיקה של הסכסוך, במטרה לבחון דרכים לישוב הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה. בנוסף, יינתן לבני הזוג מידע על ההשלכות הרגשיות והכלכליות של הליכי גירושין וכיצד ניתן ליישב את הסכסוך בדרכי שלום (כגון ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי, טיפול זוגי, גירושין בשיתוף פעולה).
• בפגישה הראשונה לא ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים בעניין מזונות, החזקת ילדים והסדרי שהייה. זאת, אם בני הזוג מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם בעניין.
• בתום פגישת המהו"ת, ככל שהעובדת הסוציאלית תחשוב שיש טעם לכך, היא תציע לבני הזוג להשתתף בפגישות נוספות (עד 3 פגישות נוספות) יחד עם עורכי הדין שלהם, ככל שיבקשו לצרפם, כדי לגבש הסכם שיסיים את הסכסוך – בין אם הסכם גירושין, או הסכם שלום בית, או הסכם שלום בית ולחילופין גירושין או כל הסכם אחר.
• בני הזוג צריכים להודיע ליחידת הסיוע בתוך 10 ימים, האם הם מעוניינים להמשיך את הליך יישוב הסכסוך ואת תקופת עיכוב ההליכים בה לא ניתן להגיש תביעות. כעקרון, לפי החוק, הליך יישוב הסכסוך יכלול ארבע פגישות מהו"ת, אולם יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות. משכך, רק פגישת המהו"ת הראשונה היא חובה.

6. מה קורה בפגישות הנוספות ביחידת הסיוע?

• תחילה, ככל שזה לא התבצע בפגישת המהו"ת הראשונה, ייעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניינים דחופים כגון: מזונות ילדים, מזונות אישה, החזקת ילדים והסדרי ראיה, הסדרי מגורים, ניהול רכוש וכספי המשפחה בתקופת הביניים ועניינים דחופים אחרים.
• עובדי יחידת הסיוע ינסו לעזור בגיבוש הסדרים אלו ולצורך כך הם יפגשו עם הצדדים, ביחד או לחוד. בנוסף, הם יכולים להזמין לפגישה כל אדם שיכול לסייע לפתרון הסכסוך, והצדדים הסכימו לנוכחותו.
• לב הפגישות הנוספות ביחידת הסיוע הוא ניסיון להשיג הסכם בין הצדדים בשיטות של גישור או גישור משתף. לעובדי יחידת הסיוע מיומנות רבה ביישום שיטות אלו.
• אם יתחיל להתגבש הסדר או הסכם, מלא או חלקי, יחידת הסיוע חייבת לאפשר לבני הזוג להתייעץ עם עורך דין, בטרם יחתמו על הסכם מחייב או על התחייבות משפטית כלשהי.
• בתום הפגישה האחרונה תחווה יחידת הסיוע את דעתה לגבי החלופות המתאימות עבורם לצורך יישוב הסכסוך בהסכמה.
• פגישת המהו"ת וכל הפגישות הנוספות אמורות להתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (ניתן להאריך פרק זמן זה ב-15 ימים).
• בפגישה האחרונה ביחידת הסיוע, או בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות "טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה" (טופס 3 בתוספת לתקנות), אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם הם אינם רוצים כלל להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
• אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, הם יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים נוספת, יקבלו את אישור בית המשפט, או בית הדין, לתקופה זו, וייפנו למי שמקובל עליהם.
• אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם חייבים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.

7. מה קורה אם הליך יישוב הסכסוך נכשל?

• במקרה שההליך מסתיים ללא הסכמה וללא הסכם, ובני הזוג לא מסכמים על יישום הליכי גישור חלופיים, הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך יכול להגיש, בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תביעות לבית הדין הרבני ו/או לבית המשפט לענייני משפחה, ולבחור אילו תביעות תידונה בבית המשפט לענייני משפחה ואילו תביעות בבית הדין הרבני.
• אם בן הזוג שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, לא הגיש את תביעותיו בתוך 15 ימים, או שהגיש תביעות רק בחלק מהעניינים שבמחלוקת, רשאי הצד השני להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין בעניינים שלא הוגשה תביעה לגביהם.

8. מה משמעות עיכוב ההליכים וכיצד מחשבים את התקופה?

• הגשת הבקשה לישוב סכסוך מתחילה תקופה של עיכוב הליכים. בתקופת עיכוב ההליכים מנועים בני הזוג מלהגיש בקשות או תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, עד תום תקופה זו.
• תקופת עיכוב ההליכים חלה במשך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, כאשר ליחידת הסיוע יש אפשרות להאריכה עד לתקופה מרבית של 60 יום.
• תקופת עיכוב ההליכים חלה גם בעשרת הימים העומדים לרשות בני הזוג כדי להודיע על רצונם להמשיך בהליך גישור או בהליך חלופי אחר ליישוב הסכסוך וכן, ב-15 הימים שלאחר תום תקופה זו.
• בחלוף תקופת עיכוב ההליכים, רשאי הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך, להגיש תוך 15 ימים תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת ולבחור האם התובענה תתברר בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בתקופה זו הצד השני מנוע מלהגיש כל תביעה בעניין לכל ערכאה שהיא.דוגמה לחישוב מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים בבקשה ליישוב סכסוך, המובאת בפסק דין עדכני (2019) של בית המשפט המחוזי (רמ"ש 19448-07-19, פלוני נ' פלונית):

• ביום 27/2/19 הגיש פלוני בקשה ליישוב סכסוך באמצעות עורך דינו.
• ביום 28/3/19 התקיימה פגישת מהו"ת שבסופה חתמו הצדדים על טופס 3, לפיו הם לא הגיעו להסכמה על יישוב הסכסוך בהסכמה או בדבר הארכת תקופת עיכוב ההליכים.
• בהסתמך על הודעת הצדדים, הורה כב' ביהמ"ש לענייני משפחה ביום 1/4/19, על סגירת תיק היישוב סכסוך.
• ביום 13/4/19 חלפו 45 הימים שנקבעו לתקופת עיכוב ההליכים. מכיוון שהצדדים כבר הודיעו על כך שהם אינם מעוניינים להמשיך בהליך יישוב הסכסוך, נקבע כי אין צורך לספור עוד 10 ימים נוספים לצורך הודעתם.
• בחלוף 15 ימים נוספים, ביום 28/4/19 תמה תקופת עיכוב ההליכים.
• משכך, נקבע כי לפלונית הייתה זכות קדימה להגיש את תביעותיה מיום 28/4/19 ועד ליום 12/5/19.
• החל מיום 12/5/19, יש באפשרות שני הצדדים להגיש את תביעותיהם לערכאות המשפטיות המוסמכות.

9. התנאים להגשת בקשות דחופות וסעדים זמניים

במקרים בהם אין מנוס מהגשת בקשות או תובענות דחופות כפי שיפורט, רשאי כל אחד מבני הזוג לפנות לערכאות המשפטיות תוך כדי תקופת עיכוב ההליכים, באמצעות טופס בקשה לסעד דחוף (טופס 6 בתוספת לתקנות). הפנייה אפשרית בעיקר במקרים אלו:

• אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך ובני הזוג לא הצליחו לקבוע הסדרים זמניים בעניין מזונות ילדים, מזונות אישה או החזקת ילדים והסדרי ראייה, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לבני הזוג או לילדיהם, רשאי כל אחד מהם להגיש בקשה בעניין זה לערכאה המשפטית המוסמכת.
• כל אחד מבני הזוג רשאי להגיש לבית המשפט או לבית הדין בקשה לסעד זמני בעניין שמירת המצב הקיים, לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ. סעדים אלו מונעים שינוי המצב הקיים.
• בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה דחופה, ניתוח שאין לדחותו, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי וכו' במקרים בהם הטיפול לא מוסכם על שני ההורים).
• בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית מטעם מסגרת שבה הוא מצוי או לצורך רפואי מיידי.
• תביעה דחופה לגירושין או צו עיכוב יציאה מהארץ כאשר הנתבע המתגורר דרך קבע מחוץ לישראל נמצא בישראל, אם ההמתנה לתום הליך יישוב הסכסוך עלולה למנוע את התרת הנישואין.
• בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית.
• מקרים דחופים אחרים, שלא נצפו מראש, בהם ייגרם נזק חמור, אם לא תיענה הבקשה.
• לפי החוק, בקשות לסעד דחוף או זמני, חייבות להיות קצרות ותמציתיות. יש לכתוב בהן רק את עיקרי העובדות הדרושות לדיון ולצרף להן אסמכתאות ותצהיר. הערכאה השיפוטית רשאית להורות על תיקון או מחיקת בקשה או תשובה לסעד זמני שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מי שהגיש אותה בהוצאות משפט.
• החוק מסמיך את בית המשפט למחוק בקשה לסעד דחוף או זמני או להימנע מלדון בה, אם ראה כי לא הייתה דחיפות בבקשה. אם מתקיים הליך יישוב סכסוך, יכולה הערכאה השיפוטית להפנות את המבקש ליחידת הסיוע על מנת שהנושא יידון במסגרת הליך יישוב הסכסוך.

10. באילו מקרים ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים?

הערכאה השיפוטית, אליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד מבני הזוג. את הבקשה יש להגיש באמצעות "טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים". להלן רשימה חלקית של המקרים בהם יש סיכוי רב שבית הדין או בית המשפט יאשרו את קיצור ההליכים:

• אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת, או אם מתקיימים בין בני הזוג הליכים משפטיים בעניין אחר, או שההליכים בין בני הזוג הסתיימו בשנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה.
• בנושאי מזונות או החזקת ילדים, במקרים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לבני הזוג או לילדיהם.
• אם כתובת בן הזוג השני אינה ידועה, או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או נמצא מחוץ לישראל לתקופה ממושכת שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת.
• אם נגד אחד מבני הזוג הוגש כתב אישום בעבירות אלימות או מין כנגד בן הזוג השני או כנגד ילדם של בני הזוג, או של אחד מהם.
• אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים.
• במקרה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.
• לצורך אכיפה ו/או הכרה בפסק דין זר, שבסמכות בית המשפט לענייני משפחה.
• במקרה שלאחד מבני הזוג הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.
• אם ישנה המלצה של יחידת הסיוע במצב שבו המתנה לתום עיכוב ההליכים תגרום נזק לאחד מבני הזוג או לילדיהם.
• אחד מבני הזוג גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.

11. באילו מקרים ניתן להאריך את תקופת עיכוב ההליכים?

הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד מבני הזוג. את הבקשה יש להגיש באמצעות "טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים". להלן רשימה חלקית של המקרים בהם יש סיכוי רב שבית הדין או בית המשפט לענייני משפחה יאשרו את הארכת ההליכים:

• אחד מהצדדים לא השתתף בפגישות המהו"ת בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
• מקרים שבהם אחד מבני הזוג היה מחוץ לישראל בעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך והארכת תקופת עיכוב ההליכים תאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת.

12. לסיכום

למרות שמטרת החוק ליישוב סכסוך, היא להקל על בני זוג שמעוניינים ליישב ביניהם סכסוך שנתגלע ביניהם, נראה כי לצורך תוצאה כרצונך נדרשת מחד הכרת והבנת ההליך עד תום וכן הכרות מעמיקה של כל הצדדים האישיים, הכלכליים, אלו הקשורים במשמורת הילדים ומזונותיהם ועוד.

כדי למנוע פגיעה ממשית באינטרסים ובזכויות שלך, נראה כי בטרם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, חיוני עבורך להתייעץ עם עו"ד מומחה לגירושין וליישוב סכסוך, אשר ינחה אותך בכל שלב וילווה אותך לאורך כל הליך יישוב הסכסוך. הייעוץ הראשוני הופך להיות בלתי נמנע, ככל שהוגשה נגדך בקשה כזו על ידי הצד השני, וכבר הוזמנת לפגישת מהו"ת.

ייעוץ מקצועי, חכם ונכון, הצופה פני עתיד, יסייע לך לצלוח את יישוב הסכסוך בהצלחה ולהשיג את התוצאות הרצויות לך. כיוון שבמהלך יישוב הסכסוך נידונים נושאים גורליים עבורך ועבור ילדיך – המשמורת, המזונות, חלוקת הרכוש, עתיד הילדים ועוד, חשוב לבחור את הייעוץ המשפטי הטוב ביותר, שידך משגת.

לקריאה נוספת

מדוע החוק המחייב יישוב סכסוך מקנה יתרון דווקא לצד החזק בגירושין?
יישוב סכסוך לאנשי הייטק, יזמים ומנהלים
כיצד מתכוננים לגירושין מתוכננים, או צפויים?