הסכם גירושין בשיטת “עשה זאת בעצמך”

בני זוג שהסתכסכו נדרשים להכריע, כבר בתחילת הקרע, ב”דילמת המתגרש” הקלאסית:

בחירה באפשרות אחת תכשיל את האחרת. אם תחליטו לפנות להליכים משפטיים זו הכרזת מלחמה. אם תחליטו לפתור את הסכסוך ביניכם בדרכי שלום, ילווה אתכם כל הזמן החשש שמא בן זוגכם חותר תחתיכם ופונה בסתר לבית המשפט הנוח לו.

ואכן, עורכי דין רבים תומכים בפנייה מיידית לערכאות, שכן קיים יתרון משפטי גדול לפונה ראשון לערכאה המתאימה לו ביותר בהתאם לנסיבות, אולם זו אינה, בהכרח, הגישה הנכונה. במקרים רבים, הגשת תביעות משפטיות על ידי אחד מבני הזוג, במטרה לנצח ב”מרוץ הסמכויות”, עלולה לדרדר את הסכסוך בין בני הזוג בצורה חמורה, וסכסוך שניתן היה לפתור אותו בדיאלוג, עלול להפוך למסכת ייסורים שתמשך שנים רבות.

נישואיהם של רונית ושחר עלו על שרטון עקב מריבות וויכוחים בלתי פוסקים. רונית פנתה לעורך דין שגישתו אמרה: “קודם כל נגיש תביעות ולאחר מכן נדבר עם בעלך”. בתביעות שהוגשו תוארה התנהגותו האינטימית של שחר באופן קשה ומביך עד כדי כך, שעלתה בעצם השאלה כיצד נולדו ילדיהם של בני הזוג… שחר, שקרא את הדברים, נעלב עד עמקי נשמתו, שלל בתכלית השלילה כל משא ומתן ושכר את שירותיו של עורך דין עתיר קרבות וצמא דם. בין הצדדים מתנהלת “מלחמת גירושין” מזה כשבע שנים – ואין פתרון נראה באופק.

אם בחרתם לפתור את בעיותיכם באמצעות דיאלוג, עליכם להכיר את כל הנושאים הטעונים הסכמה, שכן, לא אחת, מגיעים זוגות כמוכם לפתחו של עורך דין להכנת “הסכם גירושין” ב”הסכמה”, ומגלים, כי למעשה הם חלוקים בשלל נקודות חשובות, שכלל לא חשבו עליהן.

באמצעות בחינת התשובות לשאלון שבהמשך, ולשאלות נוספות, הנוגעות למקרה המיוחד שלכם, תוכלו לקבל אינדיקציה האם אתם משתייכים לקבוצת בני הזוג אשר סיכוייהם להגיע לידי הסכם גירושין גבוהים, או שעליכם לפנות מיידית לעורכי דין מומחים לצורך גיבוש האסטרטגיה המשפטית שלכם והגשת תביעות משפטיות לפני בן זוגכם.

גירושים בהסכמה: הכללים לשימוש נכון בשאלון, להכנת השיחה עם בן הזוג ולאופן ניהול השיחה

  1. אתרו בשאלון את כל הנושאים הרלוונטיים לכם, לבני זוגכם ולמערכת היחסים ביניכם וסמנו אותם. אם אחד הנושאים אינו ברור לכם עד תומו, בררו אותו בעזרת עורך דין.
  2. בחנו מהם הנושאים הנוספים, והמיוחדים למקרה שלכם – הטעונים הסכמה במסגרת הסכם גירושין – שום דבר אינו מובן מאליו.
  3. שננו את הנושאים לקראת השיחה עם בן זוגכם. חשוב להגיע לפגישה “ללא ניירות”, אחרת תיווצר אצל בן הזוג תחושה שאתם כבר פועלים משפטית נגדו, דבר שעלול לגרום לו להיכנס לפאניקה ולפעול נגדכם.
  4. קיימו את השיחה עם בן זוגכם ביום שישי, שבת או בחג – במועדים אלו בתי המשפט ובתי הדין סגורים – כשלון המשא ומתן, או הדברים שתשמעו במהלכו עשויים להוביל אתכם למסקנה שעליכם לפעול מיידית ותוכלו לעשות כן באמצעות עורכי דין הפועלים במועדים אלו.
  5. אל תשתמשו במהלך השיחה במינוחים מקצועיים – שימוש במילים כמו מדור, איזון משאבים, סעדים זמניים עלול להביא את בני הזוג למסקנה שאתם מודרכים על-ידי עורכי דין, ותוביל אותם לפעולה משפטית מיידית נגדכם!
  6. היזהרו בדבריכם ושקלו היטב כל אמירה – קיימת אפשרות שבן זוגכם מקליט את השיחה. חסכו מעצמכם ווידויים, הודאות וויתורים, שתתחרטו עליהם בעתיד. בכל מקרה רצוי שאתם תקליטו את השיחה אם אתם סבורים שתוכלו לעשות זאת מבלי להיתפס, או שיש לכם תירוץ טוב מדוע אתם עושים זאת (כגון, שכחה).
  7. אם השיחה מוצלחת, מבחינתכם, העלו על הכתב, אפילו ללא חתימה, את ההבנות ביניכם. הדבר אינו מחייב משפטית, אולם בהחלט יעזור לבן הזוג “להיזכר” בהסכמות שנתן בשיחה, ויקשה עליו להתחמק מהבנות הנוחות לכם.
  8. השתדלו לזכור את הנושאים השנויים במחלוקת. לגביהם כדאי להיוועץ עם עורך דין, מומחה לענייני גירושין, אשר יוכל להעריך עבורכם את הסיכוי להתגבר על הפערים שנותרו.
  9. אם בן זוגכם חונן באישיות קשה ולוחמנית, והסיכוי שיוותר על חלק מהותי מדרישותיו נמוך, ולכן ספק אם כדאי לכם לקחת סיכון של משא ומתן ללא תביעה מוקדמת.
  10. גם אם השיחה הופכת למריבה קולנית מרה ללא כל תוצאה, אל תסיימו אותה בנימה שלילית או מאיימת, דוגמת “העורך דין שלי כבר יצור איתך קשר”, שלא תופתעו, חלילה, דווקא משיחה מעורך הדין של בן זוגכם, המודיע לכם כי הקדים אתכם ב”מרוץ הסמכויות”. אמרו שכדאי שכל אחד יחשוב וקיבעו מועד להמשיך ולדון בנושא כך שבן זוגכם “יירדם” ויישן שנת ישרים, בעת שאתם פועלים במהירות לבצע את הפעולות הנדרשות להשגת יתרון משפטי.

שאלון לאבחון הסיכויים להגיע לידי הסכם גירושין ללא הליכים משפטיים

הסכמה לגירושין:

  1. קיימת הסכמה הדדית אמיתית וכנה לגירושין, מתוך הכרה משותפת שאין עתיד להמשך הנישואין.
  2. קיימת הסכמה למתן “הזדמנות אחרונה” לנישואין, תוך סיכום כל תנאי שלום הבית בצד תנאי הגירושין, כבר עתה במסגרת הסכם שלום בית הכולל הסכם גירושין.
  3. קיימת הסכמה לפירוד במסגרת הסכם פירוד, הכולל את כל תנאי הגירושין.
  4. קיים רצון מצד בן הזוג לשקם את הנישואין בעזרת הליכי יעוץ זוגי או שלום בית, בעוד אתם מתנגדים לכך נחרצות.
  5. בן הזוג מתנה את ההסכמה לגירושין בתנאים כספיים, רגשיים ואחרים – בין אם התנאים אמיתיים ובין אם מדובר בתירוץ שלא להתגרש.

הסכמה לגירושין היא לב ליבו של הסכם גירושין – אין לך הסכם גירושין ללא הסכמה לגירושין. אם מצבכם מתואר בתשובות 1-3 נראה שקיימת הסכמה בסיסית להתגרש – וכדאי שתמשיכו בשאלון.

אם הנכם נופלים לגדר תשובות 4-5 אין טעם להמשיך בשאלון – ככל הנראה יהיה קושי רב להגיע להסכמות לבדכם. במקרה הטוב, בידיו של אדם שלא מבין כי נישואין הם פרי רצון משותף, ולא ניתן לאחוז בכם בניגוד לרצונכם, ובמקרה הרע בידיו של סחטן המנסה לנשל אתכם מרכושכם ו/או מילדיכם בתמורה להסכמתו לגירושין. עליכם למצוא בדחיפות עורך דין נמרץ, שינקוט בצעדים משפטיים, הנחוצים להגנת האינטרסים שלכם, ויפה שעה אחת קודם…

הסכמה ביחס לחזקה על הילדים:

  1. קיימת הסכמה כי הילדים יהיו במשמורת הבעל/האישה.
  2. קיימת הסכמה כי הילדים יהיו במשמורת משותפת, קרי שלילדים יהיו בפועל “שני בתים”, כאשר ימות השבוע, השבתות, החגים והחופשות יחולקו בין ההורים בחלקים שווים, או כמעט שווים.
  3. קיימת מחלוקת בדבר משמורת הילדים: כל אחד מבני הזוג מעוניין בקבלת משמורת עליהם, או אחד מבני הזוג מעדיף במשמורת משותפת והצד השני דורש משמורת בלעדית.
  4. קיימת מחלוקת בדבר משמורת הילדים ובן/ת זוגכם טוען/ת, כי אינכם כשירים לגדל את ילדיכם מסיבות של חוסר כשירות נפשית, רמה מוסרית ירודה וכו’.

נושא המשמורת על הילדים הוא לרוב לב ליבו של הסכם גירושין. אין לך גירושין מבלי לקבוע עם מי מבני הזוג ילכו הילדים. לכן אם הנכם נופלים לגדר קטגוריה 3 או 4 עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין, מומחה לגירושין, הבקיא בתחום מסוגלות הורית, שינקוט בצעדים משפטיים כדי להגן על האינטרסים שלכם.

הסכמה בנושא הסדרי ראיה:

  1. קיימת הסכמה בן בני הזוג בדבר הסדרי ראייה – קרי מתי בן הזוג שלא קיבל משמורת יקבל אליו את הילדים – אמצע שבוע, סופי שבוע, חלוקת חגים, ימי הולדת, חלוקת חופשים לרבות חופש גדול וכיו”ב.
  2. קיימות אך מחלוקות שוליות בנושא הסדרי ראיה, בשעה שהדברים העיקריים מוסמכים.
  3. אין הסכמה על הסדרי ראיה – בן הזוג מעוניין לקבל הסדרי ראיה שאינם תואמים את הנהוג והמקובל או את גיל הילדים, או את צורכיהם או כאלו המרוקנים מכל תוכן את העובדה שהמשמורת בידיכם.

ניסיון החיים בתחום מלמד, כי ניתן להתגבר על מחלוקות שוליות הנוגעות להסדרי ראיה, כך שאם אתם משתייכים לקטגוריה 1-2 המשיכו בשאלון. אם אתם נופלים לגדר קטגוריה 3, המשיכו בשאלון ואולם עליכם להביא בחשבון כי אתם ניצבים בפני בעיה מורכבת שהסיכוי לפתרה בדרכי נועם קלושים ולכן, במקביל, רצוי שתתייעצו גם עם עורך דין.

הסכמה ביחס לנושאים נוספים הקשורים לילדים:

  1. קיימת/לא קיימת הסכמה בין ההורים על אופי מסגרות חינוך הילדים – חינוך ממלכתי/ ממלכתי דתי/ זרמים מיוחדים וכיו”ב.
  2. קיימת/לא קיימת הסכמה בין ההורים על מקום מגוריהם ומקום מגורי הילדים לאחר הגירושין.
  3. קיימת/לא קיימת הסכמה בדבר הוצאת הילדים לחוץ לארץ, משך שהותם, והמנגנון להבטחת חזרתם לארץ.
  4. קיימת /לא קיימת הסכמה בין ההורים בכל הקשור לטיפול בילדים (למשל: טיפולים פסיכולוגים, שיעורים פרטיים, אבחונים שונים, קשרים חברתיים של הילדים וכיו”ב).
  5. קיימת/לא קיימת הסכמה לפיה שם משפחתם של הילדים לא ישונה (לדוגמה: לשמו של בן זוג חדש של האם).
  6. קיימת/לא קיימת הסכמה כי לכשיגיעו הילדים לגיל מסוים, שייקבע מראש, הם יוכלו להחליט מי יהיה ההורה המשמורן, ומה יהיו תנאי ההעברה ממשמורן אחד לשני.
  7. קיימת/לא קיימת הסכמה ביחס לצרכים מיוחדים שיש לילדי הצדדים, ומי אמור לספקם.
  8. קיימת/לא קיימת הסכמה בדבר המנגנון לקבלת החלטות רפואיות הנוגעות לילדים הן בשגרה והן במקרים דחופים.
  9. קיימת/לא קיימת הסכמה בין בני הזוג בדבר אנשים שהילדים יהיו /או לא יהיו עמם במגע לאחר הגירושין.
  10. קיימת/לא קיימת הסכמה מהי הסנקציה על אי כיבוד הסדרי הראיה על ידי מי מההורים, ובאילו תנאים או חריגות היא תיושם.
  11. קיימת/לא קיימת הסכמה בין בני הזוג כי אם בעתיד תצוץ ביניהם מחלוקת ביחס לילדים יהיה גוף שיברור במחלוקות לרבות זהותו של הגוף הבורר.

קיימת נטייה בקרב ההורה המשמורן לקבל כל החלטה מהותית הנוגעת לילדים. נטייה זו ניתנת לריסון באמצעות הסכם גירושין מפורט. בקטגוריה זו מסווגות מחלוקות שונות שאינן בעלות משקל שווה. מובן, שמחלוקת בשאלת זרם החינוך שאליו ישתייך הילד היא קריטית ואי הסכמה לגביה יכול יגרור מייד פעולה משפטית. לדוגמה: אב חוזר בתשובה, המעוניין שילדיו יקבלו חינוך חרדי. מקרה כזה מחייב את האישה לפעול מיידית על מנת שבית המשפט לענייני משפחה ידון בעניינם של הילדים, שכן קיים חשש ממשי כי פניית הבעל לבית הדין הרבני תביא להשגת מבוקשו. עליך להכריע חד משמעית על מה ניתן להתפשר, ומה בגדר “ייהרג ובל יעבור”. אם המחלוקות נוגעות בנושאים עקרוניים לכם, היכולת להגיע לידי הסכם גירושין ביניכם הולכת ופוחתת, ומתחזקת הנטייה לפעול משפטית להגנה על זכויותיכם.

הסכמה בסוגיית מזונות הילדים:

  1. קיימת/לא קיימת מחלוקת ביחס לנתוני השתכרות בני הזוג, לצורך קביעת גובה המזונות.
  2. קיימת הסכמה בדבר גובה המזונות לכל ילד.
  3. קיימת מחלוקת בדבר גובה המזונות לכל ילד, אולם היקף המחלוקת במזונות כל ילד נופלת מ-200 ₪.
  4. קיימת/לא קיימת הסכמה בדבר השתתפות בדמי שכירות (מדור) לכל ילד.
  5. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בשאלה מי יישא בהוצאות אחזקת המדור לאחר הגירושין (ארנונה, חשמל, מים, טלפון, גז, כבלים, ועד בית, אינטרנט, וכיו”ב) ובאיזה יחס.
  6. קיימת/לא קיימת הסכמה בין בני הזוג כי דמי המזונות והשכירות שמשלם האב כוללים את כל הוצאות הילדים, או האם על האב להשתתף בהוצאות נוספות, מעבר למזונות ולשכירות ובאיזה שיעור השתתפות. לדוגמה: גני ילדים, חוגים, קייטנות, שיעורים פרטיים, הוצאות חינוך מיוחדות, דמי כיס, הוצאות נופש, טיולים בית-ספריים ופעילות אחרת בבית הספר, בצופים ו/או במסגרות אחרות.
  7. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בדבר הפקדת סכומים חד פעמיים או חודשיים לחסכון עבור הילדים, או ביחס לשיעורם של סכומים אלו.
  8. קיימת /לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בסוגיה מי יישא בהוצאות השכלה גבוהה לילדים.
  9. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בשאלה האם בהגיע כל ילד לגיל 18 ימשיך האב ויישא במזונותיו בשיעור 1/3 מהמזונות ששילם עבורו בהיותו קטין, או שעל הילד יהיה לתבוע מזונותיו באופן עצמאי מאביו בהגיעו לגיל 18.
  10. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בשאלת מנגנון הצמדת ערכם של דמי המזונות – למדד המחירים לצרכן, למטבע זר או לתוספות השכר המשתלמות לשכירים במשק.
  11. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בשאלה מי יישא בהוצאות רפואיות חריגות, שאינן מכוסות במסגרת סל הבריאות דוגמת טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, רופאים מומחים פרטיים, פסיכולוגים, תרופות שאינן כלולות בסל וכו’.
  12. קיימת/לא קיימת מחלוקת בקביעת המנגנון אשר לפיו תיקבע נחיצותה של הוצאה רפואית חריגה, וכיצד נבחר אופי הטיפול ו/או הגורם המטפל.
  13. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג בסוגיית זכאות האם לקבל מהאב דמי טיפול על השקעתה בגידול הילדים.
  14. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין בני הזוג ביחס לגובה המזונות המופחתים שעל האב לשאת, במקרה של משמורת משותפת.
  15. קיימת/לא קיימת מחלוקת בשאלת יכולתם של הצדדים לפנות לערכאות בבקשות להפחתה או להגדלת מזונות בעתיד.

קביעת גובה המזונות הינה בראש ובראשונה פועל יוצא של צורכי הילדים ורק לאחר מכן של השתכרות הוריו.

מעבר למזונות ולמדור יש לילדים צרכים נוספים וחשוב לבחון את דרך חלוקתם בין הורי הילד. מדובר בהוצאות המפורטות לעיל ובהוצאות נוספות או מיוחדות, אם לילדים יש בעיות מיוחדות, ובשאלה מי נושא בהן ובאיזה יחס.

אם יש לכם שניים או שלושה ילדים והמחלוקת הכוללת ביניכם ביחס למזונות, מדור והוצאות נוספות אינה עולה על 500 ש"ח? מומלץ כי תתפשרו – כיוון שפער כזה אינו מצדיק כלכלית פניה לערכאות, שכן הדיונים המשפטיים עולים כסף רב. מאידך, חשוב להבין כי פער של 1,000 לחודש, לשניים או שלושה ילדים, עד גיל בגרות יכול להסתכם גם ב- 250,000. בפער כה גדול סביר להניח כי הסיכוי שלכם להגיע לידי הסכם גירושין הוא אפסי, ולכן עליכם להיערך להגנה על זכויותיכם.

הסכמה בדבר דירת מגורים:

  1. הדירה בבעלות אחד מבני הזוג בלבד מלפני הנישואין ורשומה על שמו:
    הדירה שייכת לאחד מבני הזוג, ורשומה על שמו, ובן הזוג השני לא השקיע בה כספים משלו. בן הזוג
    שאינו הבעלים מסכים/לא מסכים לקביעת מועד פינוי הדירה על ידו, ללא פיצוי כספי.
  2. הדירה בבעלות אחד מבני הזוג ורשומה על שמו ואולם בן זוגו השקיע בדירה:
    הדירה שייכת לאחד מבני הזוג ורשומה על שמו אולם בן זוגו השקיע בדירה בשיפוצים, בהחזרי משכנתא או בכל דרך אחרת. בן הזוג שהשקיע בדירה מסכים/לא מסכים לקביעת מועד פינוי בכפוף לקבלת פיצוי כספי מוסכם עד למועד הפינוי.
  3. הדירה בבעלות אחד מבני הזוג אולם בדירה הושקעו כספים משותפים:
    הדירה בבעלות אחד מבני הזוג ואולם אותו צד נשא בהוצאות שונות של הבית מכספים משותפים. בן הזוג שהשתתף בהוצאות בגין הדירה מסכים/לא מסכים לקביעת מועד פינוי על ידו בכפוף לקבלת פיצוי כספי מוסכם עד למועד הפינוי.
  4. הדירה בבעלות אחד מבני הזוג ובן זוגו דורש קבלת מחצית משווי הדירה מבלי שבוצעו על ידו השקעות בדירה. מצב מורכב זהנמפחית בצורה דרמטית את הסיכוי להסכם.
  5. הדירה רשומה על שם שני בני הזוג אולם נרכשה באמצעות סכום כסף שהביא אחד מבני הזוג או באמצעות מימוש דירה אחרת שהייתה לאחד מבני הזוג. מצב מורכב, ביותר המפחית בצורה דרמטית את הסיכוי להגיע להסכם.
  6. הדירה בבעלות שני בני הזוג ותימכר לאחד מהם או לצד שלישי:
  • הדירה עוברת לבעלות הבעל והבעל מפצה בסכום _________ ש”ח/לא מפצה את האישה בגין חלקה. קיימת/לא קיימת הסכמה בדבר אומדן שווי הדירה לצורכי מכירתה לבעל.
  • הדירה עוברת לבעלות האישה והאישה מפצה בסכום ________ ש”ח / אינה מפצה את הבעל בגין חלקו. קיימת/לא קיימת הסכמה בדבר אומדן שווי הדירה לצורכי מכירתה לאישה.
  • הדירה נמכרת בשוק החופשי, התמורה ממכירת הדירה מתחלקת בין שני בני הזוג בחלקים שווים לאחר פירעון כל ההלוואות וההוצאות.
  1. הדירה בבעלות שני בני הזוג ואחד מבני הזוג מתנה מתן גט או דברים אחרים בויתור על חלקו או חלק מחלקו של בן הזוג בדירת המגורים לטובתו. מצב מורכב המפחית בצורה דרמטית את הסיכוי להגיע להסכם.

דחיית מכירת דירת המגורים:

קיימת /לא קיימת הסכמה לדחות את מכירת דירת המגורים עד הגעת הילדים לגיל בגרות/תום השירות הצבאי.

עניינים נוספים להסדרה בנושא הדירה:

  1. הבעל/האישה י/ יעזבו את הדירה עד ______ ימים לפני סידור הגט.
  2. הצדדים ינסו למכור את הדירה בכוחות עצמם במשך _______ חודשים. אם לא יצליחו ימונה עורך דין מוסכם ככונס נכסים לדירת המגורים.
  3. קיימת/לא קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה מי יישא בתשלומי המשכנתא עד למכירת הדירה.
  4. קיימת/לא קיימת הסכמה להשתתפות בן הזוג הנותר בדירה עד למכירת הדירה, בדמי שכירות של בן הזוג שעזב את הדירה.
  5. קיימת/לא קיימת הסכמה בדבר האופן בו יישאו בחשבונות הבית בתקופת המעבר עד למכירה.
  6. קיימת/לא קיימת הסכמה למגורי בן/בת זוג עתידיים בדירת המגורים עד למכירה.

במרבית המקרים דירת המגורים של בני הזוג היא הרכוש המשמעותי ביותר שצברו בני זוג במהלך נישואיהם. לרוב, נאלצים בני הזוג למכור את הדירה ולהתחלק בתמורה, מהטעם שאף אחד מבני הזוג אינו יכול לרכוש את חלקו של השני. הבעיות הקשות צצות כשאחד מבני הזוג הביא לנישואין דירה, או סכום משמעותי לרכישת דירה, ובשעת גירושין בן הזוג האחר מבקש שהדירה תחולק בצורה שוויונית.

חשבונות בנק על שם אחד מבני הזוג:

  1. בני הזוג מסכימים/לא מסכימים כי הבעלות באותם חשבונות תישאר לפי רישום החשבון, וכי בן הזוג הרשום יהיה זכאי לכל זכות וחייב בכל חוב בגין חשבונות אלה.
  2. בני הזוג מסכימים לחלק את הזכויות והחובות בחשבונות בחלקים שווים/שונים.

חשבונות בנק הרשומים ע”ש שני הצדדים:

  1. קיימת/לא קיימת הסכמה לפיה החשבון ייסגר ובני הזוג יחלקו בחלקים שווים כל יתרת זכות או חובה בחשבון.
  2. קיימת/לא קיימת הסכמה לפיה החשבון יעבור ע”ש אחד מבני הזוג בכפוף לשחרור בן הזוג השני על ידי הבנק מכל התחייבות כלפיו.

חסכונות הרשומים על שם הילדים:

  1. קיימת/לא קיימת הסכמה בין בני הזוג להותיר את החסכונות שנצברו במהלך הנישואין לטובת הילדים.
  2. קיימת/לא קיימת הסכמה ביחס למטרות בהן יוכלו הילדים לעשות שימוש בחסכונות.
  3. קיימת/לא קיימת הסכמה בין בני הזוג להמשיך ולהפקיד כספים לחשבונות החסכונות לטובת הילדים גם לאחר גירושיהם.

רכבים:

  1. הרכב הנהוג על ידי הבעל/האישה יישאר/יעבור לבעלות הבעל/האישה ללא תשלום פיצוי כספי לבעל/ האישה.
  2. הרכב הנהוג על ידי הבעל/האישה יישאר/יעבור לבעלות הבעל/האישה תוך תשלום פיצוי כספי לבעל/ האישה.
  3. בן הזוג הנוהג ברכב היקר ישלם תשלום איזון לבן זוגו בגובה מחצית ההפרש של שווי הרכבים.
  4. הרכב/ים יימכר/ו לצד שלישי והתמורה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.

זכויות ממקומות העבודה:

  1. קיימת/לא קיימת הסכמה בין בני הזוג כי יערכו איזון של כל הזכויות ממקומות העבודה שצברו בתקופת נישואיהם. לצורך ביצוע החישובים ממנים הצדדים רו”ח/אקטואר. מועד התשלום יהיה מיידי/עם גיבושה של כל זכות.
  2. כל צד יישאר בעלים של כל הזכויות שצבר במקום העבודה לרבות פנסיה/ ביטוח מנהלים/ביטוחי חיים/קופות גמל/קרנות השתלמות וכל זכות אחרת הרשומה על שמו.

מועד הקרע

קיימת/לא קיימת בין בני הזוג הסכמה ביחס לנקודת הזמן בה הופסק השיתוף, כאשר מאותו תאריך ההתחשבנות הכספית שלהם נפרדת.

חובות שנצברו במהלך הנישואין

  1. בני הזוג מסכימים על רשימת החובות המשותפים לרבות סכומיהם המעודכנים בהם יישאו הצדדים בחלקים שווים.
  2. בני הזוג מסכימים על רשימת החובות האישיים שצבר כל צד במהלך הנישואין ואשר כל צד יישא בהם לבדו לאחר הגירושין.
  3. אין הסכמה בין הצדדים בדבר סיווגם של חובות כאישיים או כמשותפים.

תכולה

  1. תכולת הדירה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים לפי רשימה מוסכמת.
  2. תכולת הדירה תחולק בחלקים שווים לפי הערכת שמאי, שזהותו ידועה או תבחר בתהליך מוסכם.
  3. תכולת הדירה תחולק בצורה שכל אחד מבני הזוג יבחר פריט אחד עד לסיום כל התכולה.
  4. תכולת הדירה תיוותר במלואה לאישה/לבעל/לילדים למעט חפצים אישיים של האישה/הבעל.
  5. בני הזוג מסכימים/לא מסכימים כי מתנות ודברי ערך שניתנו במהלך הנישואין בין בני הזוג יישארו בידי הצד שקיבלן.

כתובה:

  1. קיימת הסכמה לפיה מוותרת האישה ויתור מלא על כתובתה ותוספת כתובתה.
  2. הבעל ישלם לאישה את כל כתובתה ותוספת כתובתה.
  3. הבעל ישלם לאישה פיצוי חלקי בגין כתובתה בגובה.

רכוש נוסף שהצדדים מעוניינים להסדיר חלוקתו או אי חלוקתו:

סעיף זה הינו אינדיבידואלי בין בני זוג שונים. כאן עליכם לבחון האם קיים רכוש נוסף הטעון הסדר ביניכם, והאם קיימות הסכמות לגביו. למשל, עסק שבבעלות בני הזוג (ראה מאמר "גירושין של עצמאיים, בעלי עסקים ובני זוגם"). נכסי נדל”ן נוספים, אחזקות בחברות שונות כספים “שחורים”, זכויות שונות, כספים בחו”ל, חובות של בני משפחה, רכוש שהושג בדרכים הסמויות מהעין, וכיו”ב.

גילוי נאות ושקיפות:

  1. קיימת/לא קיימת הסכמה בקרב בני הזוג להציג כל מסמך וכל מידע אותו הם מתבקשים להציג על ידי בן הזוג.
  2. קיימת/לא קיימת הסכמה בקרב בן הזוג לקביעה במסגרת הסכם גירושין לפיה אם יתגלה בעתיד רכוש נוסף, שנצבר במהלך הנישואין והוסתר, גם הוא יחולק בין הצדדים בחלקים שווים, או לחילופין הצד שהסתיר יפסיד רכוש זה, או חלקו, לטובת הצד השני.

העדר נכונות לשקיפות מונע כל אפשרות להגיע לידי הסכם גירושין שכן ההימנעות משקיפות משמעותה אחת בלבד – בן הזוג אינו מעוניין לחשוף את מלוא היקף הרכוש המוחזק כיוון שהוא מסתיר רכוש מהצד השני, דהיינו, הוא בעצם מצהיר שכוונתו לרמותו. בנסיבות אלו, הסיכויים להגיע להסכם שאינו פוגע בזכויותיכם פוחתים באופן משמעותי.

בטחונות לקיום ההסכם

  1. קיימים/לא קיימים בטחונות מלאים ואוטונומיים המבטיחים קיומן של כל ההסכמות הכלכליות והאחרות בין בני הזוג.
  2. קיימים בטחונות חלקיים אך מהימנים המכסים את מרבית הנושאים המשמעותיים.
  3. קיימים בטחונות מועטים ואולי בלתי מהימנים שאינם נותנים כיסוי ראוי לבעיות החשובות.

אין בטחונות –
כמו כל הסכם הכולל היבטים כלכליים יש לבחון את הסוגיה כיצד אני מבטיח/ה לעצמי שבן הזוג יעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו. למשל, מנגנון לקבלת חלקי בתמורה למכירת הדירה ישירות מהרוכשים ולא מבן הזוג. בטחונות לכך שבן הזוג יישא בחובות להם נתחייב וכי נושים לא יתדפקו בעתיד על דלתי והעיקר – איך אוכל לדעת כי המזונות ישולמו כסדרם גם בעוד 10 שנים. זהו נושא מורכב ומהותי – חשוב לבחון את נכונות בן הזוג לתת בטחונות.

מקום אישור ההסכם:

  1. בית המשפט לענייני משפחה.
  2. בית הדין הרבני.

לסוגיית מקום אישורו של ההסכם השלכות מרחיקות לכת בכל הנוגע לעקרון “הסמכות הנמשכת”. אושר הסכם גירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה – קמה לאותו בית משפט הסמכות לדון גם במחלוקות עתידיות אשר יתעוררו בקשר לאותו הסכם.

לאור תשובותיכם תוכלו לסווג עצמכם באחת מהרמות הבאות:

  1. אם קיימת הסכמה בכל הנושאים המהותיים שהופיעו בשאלון ובמרבית הנושאים האחרים רצוי שתפעלו בדרך הבאה: העלו את ההסכמות ביניכם על הכתב ופנו לעורך דין אחד אשר ינסח עבור שניכם הסכם ויפעל ליישוב המחלוקות הלא מהותיות ביניכם. במקרה זה סיכוייכם להגיע לגירושין בהסכמה גבוהים, וחבל לוותר על אופציה זו.
  2. קיימות הסכמות במרבית הנושאים המהותיים ובחלק משמעותי מהנושאים האחרים רצוי שתיוועצו ללא ידיעת בן הזוג בעורך דין מומחה לגירושין, כיצד לאמוד את היקף הפערים ומה הסיכוי להגיע להסכם חרף הפערים. חשוב להבין, כי די במחלוקת מהותית אחת, שאינה ניתנת לגישור, בכדי להטות את הכף לטובת נקיטה בהליכים, לפני שהצד השני עושה זאת.
  3. אם קיימות מחלוקות מהותיות רבות – במקרה זה עליכם לפעול מיידית להקדמת בן זוגכם בהליכים באמצעות תכנון אסטרטגיית גירושין, איסוף נתונים, עדויות והגשת התביעות המתאימות לבית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, הכול לפי טובת העניין.

לקריאה נוספת

בטרם תערכו הסכם גירושין – הכירו את מרכיביו הבסיסיים

הסכם גירושין
הסכם שלום בית הכולל הסכם גירושין
מתי להתייעץ עם עורך דין בנושא גירושין