בניגוד גמור ליחסים העכורים המתגלים, במקרים רבים, בין בני הזוג במהלך סכסוך גירושין, הרי שהאהבה לילדים והרצון בטובתם, הם בדרך כלל המכנה המשותף להורים. אלא מה, במקרים רבים כל הורה סבור כי “בשל סגולותיו המופלאות”, טובת הילדים מחייבת שיהיו עמו, ולא עם ההורה השני. יחד עם זאת, ההכרעה בנוגע למשמורת ילדים מתקבלת באופן שונה.
בעלי הודיע לי, שאם לא אוותר לו בענייני רכוש, הוא ידרוש משמורת על הילדים.
- קיימים מקרים, בהם הופכת החזקת הילדים ל”קלף מיקוח” בידי צד זה או אחר, במטרה לסחוט יתרונות רכושיים ואחרים. עצתנו היא, לא להסכים לשום ויתור בענייני רכוש, אם הסיבה לויתור נעוצה באיומים.
בכל מקרה רצוי לזכור, שבהעדר טעמים כבדי משקל כנגד האם (כגון חוסר מסוגלות הורית), עקרון טובת הילד מצדיק הישארותו עמה. אם יש לכם ספקות בדבר מסוגלות הורית של בת זוגכם רצוי שתתייעצו עם פסיכולוג או עורך דין המתמחים בנושא.
הקריטריונים לקביעת החזקת הילדים: טובת הילד
- חזקת הגיל הרך” בסיסה בהנחה, שעדיף לילדים להיות במחיצת אמם, לכל הפחות, עד הגיעם לגיל 6. בפועל, עקרון “טובת הילד” הוא השיקול המרכזי בקביעה מי מבני הזוג יקבל חזקה על הילדים. משמעותו של עיקרון זה היא שמירה על בריאותו הגופנית, הנפשית, וסיפוק צרכיו הגופניים, החומריים והנפשיים של הילד. בית המשפט אינו מכריע על טובת הילד, לפי האינטרסים של הוריו. טובת הילד היא עניין עובדתי, אשר נבדק בכל מקרה לגופם של דברים. הילד הוא איש קטן הזכאי לכל זכות כמו אדם בוגר.
- רצון ההורים רלוונטי רק אם הוא תואם את טובת הילד. במרבית המקרים, לא יכריע בית המשפט בשאלת משמורת ילדים, מבלי להיעזר בחוות דעת מומחים. מומחים אלה הם בעיקר מתחום בריאות הנפש קרי רופאים, פסיכולוגים, או עובדים סוציאליים. למרות שבית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצות המומחים הוא אכן מאמץ אותן ברוב המקרים. הערכת עורך דין משפחה עם ידע בנושא מסוגלות הורית יוכל להכין אתכם להופעה בפני גופים אלה, על מנת להקנות לכם יתרון על פני בן זוגכם. לחילופין, תוכלו להיעזר בספרים העוסקים בנושא.
- היות וטובת הילד עשויה להשתנות בעתיד, בקרות אירועים מסוימים, פסק דין העוסק בנושא החזקת ילדים אינו סופי, משום שהוא מבוסס על הנסיבות שהיו קיימות בעת הדיון. אם משתנות הנסיבות, יכול בית המשפט לדון מחדש בשאלה בידי מי יהיו הילדים. נסיבות שכיחות המביאות לדיון מחודש הן כאשר ההורה שקיבל חזקה לקה במחלה קשה המונעת ממנו לטפל בילדים, או כאשר חלה התדרדרות במצבו של ילד כתוצאה מטיפול לקוי או הזנחה.
המשקל שיש לתת לרצון הילד בסוגיית משמורת ילדים
היוועצות עם הילד, בשאלה עם מי מהוריו הוא חפץ להיות, הינה חשובה ביותר. קיימים מקרים בהם בית המשפט לא יסתפק בחוות דעת מומחים, ויבקש לשמוע מפי הילד עם מי מהוריו הוא מעוניין להיות. מדובר בשיחה בלתי פורמלית, המתרחשת בלשכתו של השופט, לעיתים קרובות ללא נוכחות ההורים. בשיחה, בוחן השופט את רצון הילד, מהי מידת השכנוע שלו, והאם הופעלה על הילד השפעה לא הוגנת, אשר הובילה אותו לרצון האמור. המשקל שייחס השופט לנושא רצון הילד יהיה שונה אם לילד יש העדפה “סתם” לאחד ההורים, לעומת מצב שלילד יש התנגדות נחרצת, המחייבת שבירת רצונו, כדי שיישאר אצל ההורה, שאין הוא רוצה להיות במחיצתו. בין היתר, יילקח בחשבון גיל הילד, כושר האבחנה והשיפוט שלו, נסיבות אובייקטיביות אחרות, ומידת ההשפעה החיצונית המופעלת עליו.
ככל שהילד מבוגר יותר, כך גוברת הנטייה לתת משקל לרצונו. התעלמות מרצונו או דעתו מוצדקת בעיקר כאשר הילד רוצה בדבר שהוא על פניו לרעתו, או כשיש בסיס להניח שדבריו אינם משקפים את רצונו האמיתי.
השלכות בגידת האישה על משמורת ילדים
אם יוכח שטובת הילדים מחייבת שיהיו בחזקת האם, הבגידה לא תשנה זאת (ראה מאמר "בגדו בך? אתם בוגדים? איך מגלים מה עושים?"). יחד עם זאת, בשל ההתייחסות המחמירה של בתי הדין הרבניים לנושא אישה בוגדת, עלולה להיות לכך השלכה על ההחלטה בדבר טובת הילדים. אם נתגלתה בגידה, או עלולה לצוץ בעיה מסוג זה, טוב תעשי אם תקדימי את בעלך בהגשת תביעה לקבלת חזקה בילדים לבית המשפט לענייני משפחה.
מי מוסמך לדון בנושא משמורת ילדים או הסדרי ראיה
בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מוסמכים לדון בנושא החזקת ילדים. התיק ידון בערכאה אליה הוגשה התביעה קודם. נושא החזקת ילדים כרוך מטבעו בנושא הגירושין. אם חשוב לכם כי הדיון יתקיים במסגרת בית הדין הרבני, או אם ברצונכם לתקוף את נושא הכריכה בבית הדין הרבני בפני בית המשפט לענייני משפחה, חיוני עבורכם לקבל יעוץ מקצועי.
הסדרי ראיה של בן הזוג אשר לא קיבל חזקה
- שני ביקורים באמצע השבוע – בשעות אחר הצהרים, בימים ובשעות קבועות, ובתנאי שהילד נלקח מהבית ומוחזר לבית לא יאוחר משעה 21:00, אם למחרת על הילד ללכת לבית הספר.
שבתות – אחת לשבועיים. בדרך כלל הילד נלקח טרם כניסת השבת ומוחזר במוצאי שבת. - חגים – נהוג לחלק את החגים בצורה מחזורית, כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו. למשל, בשנה הראשונה הילד בראש השנה אצל האם וביום כיפור אצל האב ושנה לאחר מכן ההפך.
חופש גדול – בשל אורכה של התקופה, מקובל לקבוע במסגרת הסדרי ראיה פרקי זמן ארוכים יותר לבילוי עם הילד. למשל, ההורים יכולים לחלק את החופשה ביניהם. - חו”ל – רצוי להסדיר כי הוצאת ילד לחו”ל תהא טעונה הסכמה מראש ובכתב של ההורה השני. הזוגות המחמירים דורשים ערבויות להשבת הילדים לארץ, ואף מוציאים, בהסכמה, צו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים, על מנת למנוע הברחתם לחו”ל.
גרושתי ואני תושבי הצפון, לאחר הגירושין עקרה גרושתי עם הילדים לאילת, האם אני יכול להתנגד בגלל הרלוונטיות למשמורת על הילדים
התנהגות גרושתך מביאה להעדר אפשרות סבירה לקיים הסדרי ראיה כפי שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין. אתה יכול לפנות אל בית המשפט, ולבקש כי יקבעו הסדרי ראיה מתאימים המגנים על זכויותיך. כמו כן, אתה יכול לבקש מבית המשפט שיטיל על גרושתך את ההוצאות הכרוכות בנסיעות הילדים. יש להניח, כי לא תוכל למנוע את עצם המעבר, שכן מול זכות הסדרי הראיה שלך, עומדת זכותה של גרושתך לשנוי מקום מגוריה. סוגיה זו מסתבכת כאשר מדובר על מעבר לחו”ל. במקרה זה, יידרש בית המשפט להכריע בשאלת ניתוק הקשר בין אחד ההורים לילדיו. בכל אופן, מומלץ לקבוע במסגרת הסכם הגירושין “רדיוס” בו האישה תוכל להתגורר, כך שמחד לא תפגע זכותה לניידות ומאידך, תוכל לקיים הסדרי ראיה כפי שסוכמו במסגרת הסכם גירושין.
הסדרי ראיה אשר אינם מקוימים בצורה מסודרת, יוצרים קשיים אצל הילד, וגורמים לו לחוסר יציבות רגשית והרגשת נטישה. רצוי לקבוע הסדרי ראיה נדיבים עם בן הזוג, שלא קיבל חזקה בילדים, כך שימנעו סכסוכים עתידיים סביבם.
לקריאה נוספת
משמורת משותפת בגיל הרך: מדריך לאבות שרוצים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיהם
משמורת משותפת – מתי זה אפשרי?
מזונות ילדים – המהפך