מבוא
החוק מקנה לשוטר סמכות לעצור אדם, במקרים בהם המעצר נדרש באופן מיידי למניעת ביצוע עבירות נוספות, המלטות מהדין, או המלטות מחקירה. בחוק נקבעו כללים המגבילים את זכות המעצר הנתונה לשוטר, ומורים לו כיצד לפעול. תוקפו של מעצרך על ידי שוטר הוא ל24- שעות בלבד (ובמקרים חריגים 48 שעות) ואם לאחר מכן, לא תובא להארכת מעצר בפני שופט, יפקע תוקף המעצר ותשוחרר.
כיצד מסייע המעצר לפעולות המשטרה?
מעצר הינו אחד הכלים האפקטיביים ביותר העומדים לרשות המשטרה בכדי לחקור אותך וחשודים נוספים, וזאת בכדי לאסוף ראיות, אשר באמצעותן ניתן יהיה לאפשר את העמדתך לדין ואת השגת הרשעתך. סיכויי המשטרה להביא להעמדת חשוד לדין ולהרשעתו גדולים מאוד, כאשר החשוד נתון במעצר בעת חקירתו. הלחץ הנפשי והפיזי בעת המעצר, והרצון להשתחרר במהירות וללא פרסום דבר המעצר, מסייעים רבות לחקירה. בעקבות לחץ זה קורה לא אחת שעצורים נוהגים בחקירתם באופן פזיז ומספקים למשטרה, בניגוד לאינטרס שלהם, ראיות כנגדם למשטרה.
חוקיות המעצר
בהתאם להוראות חוק המעצרים רק מעצר שבוצע בהתאם להוראה מפורשת בחוק הינו מעצר חוקי. משמעות הדברים היא, כי אם נעצרת באופן המנוגד לחוק, קמה לך זכות להתנגד למעצר באופן סביר.
בכל מקרה של בעיה או ספק עדיף לטעון זאת, בהמשך, בפני עורך דינך והקצין הממונה.
- למי מותר לעצור?
ככלל סמכות מעצר ניתנה לכל שוטר. בנוסף ישנם מספר עובדי ציבור (כמו עובדי מכס, הרשות לניירות ערך ועוד) אשר קיבלו הסמכה לעצור, אך אין הם מוסמכים להיכנס לבית המשמש למגורים על מנת לעצור אדם ללא צו מעצר. אין לאדם פרטי סמכות לעצור אדם אחר, אולם הוא רשאי לעכבו. - מתי מותר לשוטר לעצור אדם ללא צו של שופט?
גם כאשר אין בידי השוטר צו, קיימים מקרים בהם הוא מוסמך לעצור. התנאי המקדמי אשר חייב להתקיים בכל המקרים הוא שיש חשד סביר שעברת עבירה בת מעצר. "עבירה בת מעצר"- היא כל עבירה, למעט עבירות שהעונש עליהן לא עולה על 3 חודשים. לפיכך – אם ידוע לך כי העונש על מעשה שביצעת הוא נמוך מ3- חודשים, אסור לשוטר לעצור אותך ללא צו של שופט. אם יעשה כן, יהיה זה מעצר שאינו חוקי, ולך תהיה זכות להתנגד לו.
"חשד סביר"- משמעותו חשד שאינו מופרך ואינו אבסורדי. לא די בכך שהשוטר שעוצר אותך יאמין בכל ליבו שעברת עבירה, צריך שכל שוטר אחר במקומו יאמין בכך אף הוא, על סמך אותו מידע הקיים בידי השוטר העוצר. אם מתקיים תנאי מקדמי זה, יוכל השוטר לעצור אותך אם יתקיים בנוסף לו אחד מן התנאים הבאים:
1) אם עברת בפני השוטר עבירה בת מעצר, והשוטר סבור כי בשל כך אתה עלול לסכן את שלום הציבור או שלומו של אדם ספציפי. למשל: אם תקפת אדם ברחוב והשוטר היה עד לכך, זוהי עבירה שנעברה בפניו, ובגלל שמדובר בפגיעה באדם אחר השוטר סבור כי אתה מהווה סכנה לציבור או לאדם הספציפי אותו תקפת.
2) לשוטר יש סיבה סבירה לחשוש שלא תופיע להליכי חקירה. למשל: אם נעצרת לאחר זמן רב בו היית מבוקש על ידי המשטרה, והנך ידוע כ"ברחן", או אם דווחת למשטרה כמי שביצע עבירה ואתה מנסה להימלט. לשוטר שייתקל בך תהיה סיבה סבירה לחשוש שלא תופיע להליכי חקירה, ועל כן יוכל לעצור אותך ללא צו של שופט.
3) השוטר חושש כי אם לא יעצור אותך, תביא לשיבוש מהלכי משפט, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות. למשל: אם ידוע כי יש לך יכולת השפעה על אנשים נוספים היכולים לשמש עדים בחקירה כנגדך, אם ניסית בעבר לטשטש עקבות מעשה פלילי שעשית, או אם קיים עוד חומר ראיות רב שהמשטרה לא הגיעה אליו ורק אתה יודע היכן הוא. נתונים אלו מעלים חשש שתביא לשיבוש הליכי משפט, השפעה על עדים או פגיעה בראיות, ולכן לשוטר תהיה סמכות לעצור אותך אף ללא צו של שופט.
4) השוטר חושש כי תסכן את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה. למשל: אם ידוע לו כי ביצעת עבירה חמורה או מסוכנת, או אם הינך ידוע כאדם אלים, או מסוכן, או אם מרישומי העבר הפלילי מסתבר כי עברת מספר רב של עבירות חמורות או מסוכנות. נסיבות אלה מקימות חשש שאתה מסוכן לבטחון אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה, ומאפשרות לשוטר לעצור אותך ללא צו שופט.
5) אם השוטר חושד שביצעת עבירה חמורה, למשל, עבירה שדינה מאסר עולם, עבירה בסם שאינה לשימוש עצמי, עבירה שנעשתה באלימות, או תוך שימוש בנשק, עבירת אלימות במשפחה. בעבירות אלה, בגלל שמיוחסת להן חומרה גדולה, והן מקימות חזקה שמי שעובר אותן הוא מסוכן, ניתנת לשוטר אפשרות לעצור אותך אף ללא צו של שופט
6) אם הנך משוחרר בערובה, והשוטר סבור, כי הפרת או שאתה עומד להפר תנאי מתנאי הערובה.
7) אם אינך נענה להוראות שוטר המשתמש בסמכויות עיכוב. למשל: אם שוטר מבקש ממך פרטים מזהים ומבקש שתתלווה אליו לתחנת המשטרה, זהו אינו מעצר אלא עיכוב. אולם אם תסרב להתלוות אליו, או לתת לו את תעודת הזהות שלך, יוכל השוטר לעצור אותך מייד, אף ללא צו של שופט. בכל מקרה אין השוטר מוסמך להשתמש בסמכות מעצר, אם ניתן להסתפק בעיכוב, כלומר אם ניתן למנוע את הסכנה הצפויה ממך על ידי כך, שתגיע לתחנת המשטרה למספר שעות מבלי שתעצר, חייב השוטר לנהוג כך, ולא לעצור אותך. אם נעצרת, למרות שניתן היה להסתפק בעיכוב, תוכלו אתה או עורך דינך לטעון זאת בפני הקצין הממונה בתחנת המשטרה, או בפני השופט אם יוחלט, כעבור 24 שעות, לבקש את הארכת מעצרך (ראה להלן בפרק מעצר ימים).
3. מעצר בצו של שופט
כאשר בידי השוטר צו חתום בידי בית משפט המורה על מעצרך, יש לו סמכות לעצור אותך. שופט מוסמך לתת צו לעצור אותך, שלא בנוכחותך, על פי בקשה מנומקת. שופטים יכולים, ואף נוהגים בפועל, לתת צווים ראשוניים מסוג זה כדבר שבשגרה, ובלבד שהעצור יובא בפניהם תוך 24 שעות מרגע המעצר.
4. אופן ביצוע המעצר הראשוני צריך לעמוד בשלוש דרישות:
- הזדהות – השוטר צריך לזהות את עצמו בפניך בציון שמו או כינויו הרשמי, והיותו שוטר או עובד ציבור.
- הודעה על המעצר – על השוטר להודיע לך שהוא עוצר אותך ולפרט את סיבת המעצר.
- מסירת עותק מצו מעצר – אם קיים צו מעצר, שניתן על ידי שופט, על השוטר למסרו לידיך.
ישנם מספר מצבים בהם השוטר לא חייב להזדהות ולמסור את סיבת המעצר: כאשר הדברים ברורים בנסיבות העניין; כאשר קיום דרישות אלו עלולות לסכל את ביצוע המעצר, לסכן את השוטר עצמו או להביא להעלמת ראיה. למשל: אם ביצעת בפניו עבירה, ואתה מנסה להימלט והוא עוצר אותך לאחר מרדף, ברור מן הנסיבות כי הוא שוטר, ובדרך כלל ברורה סיבת המעצר.
עמידת המשטרה בדרישות אלה היא קריטית, שכן אי קיום הדרישות עלול לאיין את חוקיות המעצר, ולמעשה לגרום לשחרורך לחופשי.
שימוש בכוח סביר במהלך התנגדות למעצר
כאשר המעצר אינו חוקי או שאינו עומד בכל הדרישות שפורטו לעיל, קמה לך זכות להתנגד למעצר. זכות זו מאפשרת לך להשתמש בכוח סביר כדי להתנגד למעצר. כוח סביר משמעו – כוח שאינו עולה על הכוח שנדרש כדי להשיג את המטרה. בנוסף הוא צריך להיות פרופורציונלי לכוח שמפעיל השוטר עליך. אם במהלך נסיונך להשתחרר תוך שימוש בכוח ממעצר הגזמת בתגובותיך, והשתמשת בכוח שאינו סביר, אתה עובר עבירה של התנגדות למעצר. האבחנה בין מעצר חוקי, שלא מקנה זכות להתנגד בכוח סביר, לבין מעצר שאינו חוקי ונותן זכות כזו, היא מורכבת מבחינה משפטית, ולעיתים מתבררת רק במסגרת דיון המעצר בפני שופט. בדרך כלל, עדיף לא להשתמש בכוח, למרות שנראה לך כי המעצר אינו חוקי, אלא להמתין לעורך דינך ולהסביר לו את טענותיך.
דוגמא: רן סולם היה קצין בדרגת סגן כאשר נעצר על ידי שוטר צבאי בדרגת סמל. לפי דיני הצבא, אסור לשוטר צבאי שאינו קצין לעצור קצין מבלי שיעכבו קודם. רן סולם התנגד למעצר, תוך שימוש בכוח, וכך התפתחה תיגרה בה היו מעורבים מספר שוטרים צבאיים, שחלקם נפצעו. בעקבות האירוע הועמד רן סולם לדין בבית הדין הצבאי על התנגדות למעצר ותקיפה. לאחר משפט ממושך, החליט בית הדין הצבאי לזכות את סולם מכל אשמה, לאחר שקיבל את טענות עורך דינו כי המעצר לא היה חוקי, ולפיכך מותר היה לסגן סולם להתנגד לו- ע"פ 95/97 סולם נ' התצ"ר.
הבאה לתחנת המשטרה
אם נעצרת, על השוטר העוצר להביאך ללא דיחוי לתחנת המשטרה ולהעבירך לידי הקצין הממונה. במקרים חריגים, אשר נוגעים בעיקרם לבטחון הציבור, מותר לעכב את הבאתך לתחנת המשטרה. ככלל אין לבצע כל פעולת חקירה לגביך לפני הבאתך לתחנת המשטרה בפני הקצין הממונה.
1. סמכויות הקצין הממונה.
הקצין הממונה צריך לשקול אף הוא אם יש מקום למעצרך, ובכך לבדוק את סבירות החלטת השוטר לעצור אותך. בסמכותו להורות על מעצרך או לחילופין על שחרורך בתנאים או ללא תנאים. לפני קבלת ההחלטה על הקצין הממונה לתת לך הזדמנות להשמיע דבריך, לאחר שהזהיר אותך, כי אינך חייב לאמר דבר העלול להוביל להפללתך. אם עורך דינך נוכח במעמד זה, על הקצין הממונה לשמוע גם את דבריו.
על הקצין הממונה לערוך דו"ח בכתב בנוגע למעצר, בו ירשום את החלטתו – האם לשחררך או להשאירך במעצר. החלטה זו עליו לקבל לאור השיקולים הבאים: מהות העבירה המיוחסת לך, המידע שבידיו, עברך הפלילי, מצבך הכלכלי, יכולתך להביא את הערובה הנדרשת והאפשרות שתעמוד בתנאי הערובה. לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרך לצורך ביצוע פעולות חקירה מיוחדות, שאין לקיימן, אלא כאשר אתה במעצר (סמכות זו אינה במסגרת סמכותו של השוטר שעצר אותך).
2. שחרור בערובה ע"י הקצין הממונה:
כאמור, לקצין הממונה סמכות להחליט לשחררך לחלופת מעצר בתנאים או ללא תנאים. על פי החוק הוא חייב לשחררך אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. שחרור בערובה הינו תחליף למעצר, המבטיח שלא תמלט מן הדין, תסכן את הציבור או תכשיל את החקירה, וזאת ללא הסבל המיותר הנובע ממעצר. שחרור בערובה כולל, בדרך כלל, הפקדת ערבות עצמית ו/או ערבות צד ג' ו/או הגבלות על המשוחרר. תפקידו של עורך דינך הוא לשכנע את הקצין הממונה, כי ניתן לשחררך בתנאים שלא יפגעו במטרת המעצר.
להלן דוגמאות להגבלות אשר הקצין הממונה מוסמך להטיל:
א. חובת הודעה על כל שינוי במען מגורים או במקום עבודה.
ב. איסור יציאה מן הארץ, והפקדת דרכון לתקופה של עד 3 חדשים.
ג. איסור כניסה לאזור בארץ לתקופה של עד 15 יום.
ד. איסור להיפגש עם אדם לתקופה של עד 30 ימים.
ה. חובת מגורים במקום מסויים לתקופה של עד 15 ימים.
ו. חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים קבועים.
ז. איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה.
ח. הפקדת כלי נשק.
אם אינך מסכים לגובה הערובה או לסוגה, המשטרה חייבת להביאך בפני שופט תוך 24 שעות על מנת שיקבע את תנאי הערובה. על תנאי הערובה שנקבעו על ידי הקצין הממונה ניתן להגיש ערר לבית המשפט תוך 14 יום מיום ההחלטה. בכל מקרה, עדיף לקבל את תנאי השחרור שנקבעו ע"י הקצין, להשתחרר, ורק אז לפנות לבית המשפט בכדי לעתור לשינויים.
3.קביעת ערובה ע"י בית המשפט:
במשך 24 השעות הראשונות של מעצרך על ידי שוטר, מוסמך בית המשפט לשקול ולהחליט על שחרור בערובה, עקב בקשה מיוחדת מטעמך או מטעם עורך דינך. סוג הערובה, גובהה, תנאי הערובה ומשך תוקפם יקבעו על פי המינימום הנדרש כדי להביא למימוש מטרת הטלת הערובה. תפקיד עורך דינך הוא לשכנע את השופט, כי ניתן לשחררך בתנאים מסוימים או ללא תנאים כלל, כי לא נשקפת כל סכנה לציבור אם תשוחרר וכי על פי נסיבותיך האישיות, אין צורך בהטלת ערובה גבוהה או מגבילה מדי. אם אינך יכול לעמוד בתנאי הערובה שנקבעה, תוכל לפנות לבית המשפט כדי שישקול בשנית את הקטנת גובה הערובה.
אם שוחררת, ולא המצאת את הערובה במועד שנדרש, תעצר בשנית, ותובא בפני שופט תוך 24 שעות. ניתן להביא לשחרור בערובה אפילו בעבירות החמורות ביותר.
דוגמאות מהפיסקה:
1) אירנה זיטילזיץ – הואשמה בעבירה של נסיון לרצח, בית המשפט הורה על שחרורה למעצר בית במעון לנשים מוכות- ב"ש 21108/98, מחוזי באר שבע.
2) דוד צליח – הואשם בסחר בסם ושוחרר למעצר בית- ב"ש 1985/98, שלום ירושלים.
3) אלן אברמס – הואשמה ביבוא 2.3 ק"ג הרואין, מעצרה הומר באיסור יציאה מתחומי קיבוץ- ב"ש 81637/98, מחוזי ת"א.
פגישה עם עורך דין
1. הזכות להיוועץ בעורך דין:
אחת הזכויות החשובות ביותר העומדות לרשותך בעת היותך במעצר הינה הזכות להפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. ככל שעורך הדין מצוי בתמונה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכוייך לצאת בשלום בתחילת ההליך, או בסופו של דבר. יש חשיבות עליונה למעורבות עורך דין ב24- השעות הראשונות למעצרך, כיוון שברוב המקרים אירועים המתרחשים בפרק זמן זה מכריעים את גורלך. אם אין בידיך אמצעים לשכור עורך דין, תוכל לבקש כי ימונה לך עורך דין מטעם המדינה, ללא תשלום. סיוע זה ניתן רק למי שמוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר שכירת עורך דין פרטי. על מנת ליצור קשר עם עורך דין הינך זכאי לבצע שיחת טלפון. הממונה על החקירה חייב ליידע אותך על זכותך להיוועץ בעורך דין, ולהיות מיוצג על ידו אם בקשת לממש זכותך זו. גם משפחתך יכולה לשכור עבורך עורך דין ואם אין לך עורך דין, עליך לבקש שתעשה כן בהקדם האפשרי. אם פנה עורך דין שמונה מטעם המשפחה למשטרה על מנת לייצג אותך, על הממונה על החקירה לאפשר לו להיפגש איתך באופן מיידי.
2. דחיית פגישה עם עורך דין:
ישנם שני חריגים אשר מאפשרים לדחות את הפגישה עם עורך הדין:
האחד – כאשר הינך בעיצומם של הליכי חקירה, וקצין בדרגת רב פקד סבור כי הפסקת או דחיית הליכי החקירה עלולה לסכן באופן ממשי את החקירה, על הקצין לכתוב על כך דו"ח מנומק.
השני – כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירות ביטחון.
מדוע חשוב כל כך לנצל זכות זו?
מעורבות של עורך הדין יכולה לעשות את ההבדל בין שחרור לבין מאסר ממושך. התנאים הקשים של המעצר בו אתה נמצא אינם אקראיים. מעצר זה הינו חלק ממערכת שנועדה לשבור את רוחך, ולהביא למצב בו יהיה נוח לחוקרים לאסוף ראיות כנגדך. לעיתים אפשר שיגבו ממך ראיות מבלי שכלל תדע זאת (לדוגמא: הקלטת שיחה "אקראית" שתבצע עם אדם שהוא שותפך לתא, כביכול, אך בפועל הוא סוכן משטרתי). מעורבות של עורך דין תעמיד אותך על מצבך, ותסייע בקיצור תקופת המעצר ככל שניתן, ותעמיד אותך על אופן הפעולה הרצוי, וסדר העדיפויות על פיו ראוי שתפעל. יעוץ נבון בשלב המעצר הוא קריטי במיוחד עקב העובדה, שאם בתקופת המעצר ייאספו ראיות כנגדך, יהיה קשה מאוד לחלץ אותך בשלב מאוחר יותר (אך יש עורכי דין, המוצאים דרך יצירתית לצאת גם מסבך זה…).
3. מסירת הודעה על המעצר:
מרגע שהחליט הקצין הממונה על מעצרך, עליו למסור ללא דיחוי הודעה לקרוב שלך, שנקבת בשמו, אלא אם בקשת שלא למסור הודעה לאף אחד. הנך זכאי (ואף רצוי, כי תעשה כן) לדרוש, כי הודעה תימסר גם לעורך דינך.
הערה חשובה- הפנייה לעורך דין מסוים:
זכור – כאשר אדם ובמיוחד איש משטרה או מדובב מטעמה מציע לך לפנות לעורך דין מסוים עליך לבדוק היטב האם יש לו אינטרס בהצעה, או שהוא פועל אך ורק לטובתך. אם ישנו אינטרס סמוי,כדאי לך לברר מה הוא.
תום המעצר
יש לשחררך תוך 24 שעות ממועד מעצרך. אם בכוונת המשטרה להאריך את מעצרך עליה להביאך בפני שופט לפני תום תקופה זו. לכך יש שני חריגים כדלהלן:
1. פעולות חקירה דחופות
אם מצא הקצין הממונה על החקירה, כי יש לבצע פעולת חקירה דחופה, אשר מונעת הבאתך בפני שופט תוך 24 שעות ממעצרך, הוא רשאי להאריך את מעצרך ב24- שעות נוספות.
2. מעצר במהלך שבת או חג
אם תום 24 השעות למעצרך חל בשבת או חג, יש להביאך לפני השופט לפני כניסת השבת או החג. אם קבע קצין משטרה בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביאך לפני שופט לפני כניסת השבת או החג , או כי קיימים צרכי חקירה מיוחדים, הרי שיש להביאך לפני שופט לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת או החג. אם בוצע המעצר פחות מ 4 שעות לפני כניסת השבת או החג יש להביאך בפני שופט בתום 24 שעות ממעצרך, או תוך 4 שעות לאחר צאת השבת או החג, לפי המאוחר.
העיכוב
אין להשתמש בסמכות מעצר, כאשר ניתן להסתפק בעיכוב. עיכוב הינו אמצעי הדומה במטרותיו למעצר, אך פוגע פחות בזכויותיך, שכן, אין הוא כרוך בהליך של שחרור. לשוטר המשתמש בסמכות עיכוב מותר לעכב אותך לצורך חקירתך, לצורך בירור זהותך וכתובתך, או כדי למנוע ביצועה של עבירה. במצב דברים זה אינך עצור, כלומר, אתה עדיין אדם חופשי. אבל אם תתנגד לעיכוב, השוטר יוכל לעצור אותך.
שוטר שהחליט לעכב אותך מוסמך להורות כי תישאר במקומך, לחקור אותך, ואף לדרוש ממך להתלוות אליו לתחנת המשטרה. לשוטר מותר לעכב אותך גם אם היית עד לביצוע עבירה. סמכות העיכוב אינה נתונה לשוטר בלבד, אלא גם לכל אדם פרטי אולם בתנאים אחרים. בדרך כלל המשטרה משתמשת בסמכות העיכוב כשאין לה עדיין עילת מעצר. במקרים רבים אדם מעוכב לצרכי חקירה בלבד, ורק לאחר מכן נעצר, משום שבמהלך החקירה הוא מוסר פרטים המקימים למשטרה עילת מעצר. חשוב מאד להתנהג בחקירה באופן שלא יספק למשטרה נתונים מיותרים. אם לא תעשה כן, הנך עלול למצוא את עצמך במעצר, כאשר במו פיך סיפקת למשטרה את הסיבה למעצרך, בדיוק כמו באמרה- "חיים ומוות ביד הלשון" .30