דוגמאות לפסקי דין מתיקי יישוב סכסוך
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה וקבע כי יש למחוק את תביעות הבעל שהוגשו בניגוד לזכות הראשונים של האישה להגיש תביעותיה (ניתן ביום 12/1/23 – רמ"ש 43637-12-22) –
האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך. ביהמ"ש לענייני משפחה סגר את הליך יישוב הסכסוך עוד בטרם נגמרה תקופת עיכוב ההליכים.
לאור סגירת הליך יישוב הסכסוך, פנתה האישה לבית הדין הרבני על מנת להגיש תביעת גירושין נגד הבעל, בהתאם לזכות הראשונים שהייתה לה. יחד עם זאת, במזכירות ביה"ד סירבו לאפשר את פתיחת הליך הגירושין בטרם יסתיימו 60 הימים המנויים בחוק כתקופת עיכוב הליכים.
בינתיים, הגיש הבעל את תביעותיו לביהמ"ש לענייני משפחה ולביה"ד.
ביהמ"ש המחוזי קבע כי סגירת תיק יישוב הסכסוך אינה טומנת בחובה קיצור מובנה של תקופת עיכוב ההליכים. משכך, נעתר ביהמ"ש המחוזי לעתירת המבקשת לראות בהחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה כהחלטה שמורה על תום תקופת עיכוב ההליכים מהיום בו ניתנה. כפועל יוצא מכך, נפסק כי זכות הראשונים להגשת התביעות נתונה הייתה לאישה למשך 15 ימים מאותו המועד ודין תביעות המשיב שהוגשו לביהמ"ש קמא קודם לכן, להימחק.
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע דחה ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה שדחתה בקשתה של האישה לקביעת מזונות זמניים במסגרת הליך יישוב סכסוך (ניתן ביום 28/11/23 – רמ"ש35397-09-23) –
ביום 15.08.2023, פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה והגישה בקשה ליישוב סכסוך בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014. במקביל, הגישה האישה בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור בנותיהן הקטינות של הצדדים.
מכיוון שבקשת האישה למזונות זמניים, הוגשה במהלך תקופת עיכוב ההליכים, שלא בדרך של בקשה לסעד דחוף לפי הדין, ביהמ"ש לענייני משפחה דחה אותה.
בנסיבות, הגישה האישה באותו היום בקשה שהוכתרה כבקשה לסעד דחוף בעניין מזונות וצורף לה טופס 6, אולם תוכנה היה זהה לבקשה הקודמת. ביהמ"ש לענייני משפחה דחה גם בקשה זו, בשל כך שבניגוד לדין, היא לא נערכה בצורה קצרה ותמציתית.
האישה הגישה בקשה נוספת בהתאם להוראות כב' ביהמ"ש. בקשה זו נדחתה לגופו של עניין, בנימוק כי נסיבות המקרה דנא אינן באות בגדר המקרים החריגים המנויים בתקנות בהם יש לפסוק מזונות דחופים טרם קיום ישיבת המהו"ת הראשונה.
האישה הגישה מספר בקשות לעיון חוזר בהחלטה זו. משאלו נדחו, הגישה האישה בקשה לרשות ערעור לביהמ"ש המחוזי.
ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי "מלשון ההוראות האמורות עולה, כי בהליך ליישוב סכסוך, ולמצער עד למועד ישיבת המהו"ת הראשונה, הכלל הוא שאין להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים כסעד דחוף, וזאת למען הגשמת תכליתו של החוק להסדר התדיינות והרציונל שבבסיסו, כמעוגן בסעיף 1 בו – סיוע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב הסכסוך המשפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בהתדיינות משפטית".
נקבע כי נסיבותיו של המקרה לא מצדיקות חריגה מהכלל האמור.
בית הדין הרבני הגדול קבע כי הסמכות לדון בתביעת בעל שהוגשה עוד בטרם נסגר הליך יישוב סכסוך, נתונה לו (ניתן ביום 12/7/22 – תיק מס' 1370738/1 –
האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך לביהמ"ש לענייני משפחה ביום 9/12/21; לצדדים נקבעה פגישת מהו"ת ראשונה ביחידת הסיוע ליום 30/1/22; ביום 27/1/22 הגישה האישה לביהמ"ש בקשה להארכת מועד עיכוב ההליכים ולדחיית מועד פגישת המהו"ת.
הבעל הסכים לדחיית פגישת המהו"ת, אך לא הגיש הסכמה להארכת מועד עיכוב ההליכים.
ביום 14/3/22 הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, כשהוא מציין שלא הוגשו תביעות בערכאה אחרת.
ביום 16/3/22 הורה ביהמ"ש על סיום הליך יישוב הסכסוך ועל סגירת התיק, וכי הצדדים רשאים להגיש תביעותיהם בהתאם להוראות החוק.
בית הדין הרבני הגדול פסק כי "כי המחוקק לא רק שלא קבע כי עיכוב ההליכים יותלה בסגירת התיק וגם לא קבע כי כל עוד נמשך הליך הגישור לא יוגשו תביעות, אלא שהמחוקק בחר לתלות במפורש את עיכוב הגשת התביעות רק במניין הימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך". עוד נקבע כי "מפורש בחוק בסעיף 3ב(3) שגם כאשר הליך יישוב הסכסוך לא הסתיים ועדיין לא התקיימו כל המפגשים הנחוצים, לא ימשיך עיכוב ההליכים לאחר ארבעים וחמישה ימים אלא אם כן תינתן הודעה על כך על ידי יחידת הסיוע לערכאה ולצדדים".
בנסיבות, קבע בית הדין הרבני הגדול כי תביעת הבעל שהוגשה לבית הדין הרבני הוגשה לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים ומשכך, הסמכות נתונה לבית הדין הרבני האזורי כדין.
לסיכום, כאשר פותחים הליך גירושין, יש לנהוג בדווקנות בהתאם לחוק ולתקנות בנושא יישוב הסכסוך, שאם לא כן, קיים סיכון משמעותי לאסטרטגיה המתוכננת בתיק ולזכויותיכם בהתאם לכך. אם רוצים לשמר על הערכאה הנכונה, יש להקפיד על הכללים הפרוצדורליים של יישוב הסכסוך בהתייעצות עם עורך דין גירושין הבקי ברזי הרזים של יישוב הסכסוך.