קיימים מקרים רבים בהם מגיש אחד מבני הזוג, כנגד משנהו, תלונת שווא במשטרה על אלימות במשפחה, במטרה לקבל כנגדו צו הרחקה. לפעמים מדובר בתלונה על אלימות כלפי בת או בן הזוג ולפעמים כנגד בני משפחה אחרים – ילדים, הורי בני הזוג, אחים, אחיות ואחרים (לרוב מדובר על תלונה שמגישה האישה כנגד הבעל, המלווה בבקשה להוציא נגדו צו הרחקה. מטעם זה נתייחס בהמשך בעיקר למצב זה).
האלימות במשפחה יכולה להיות פיזית, נפשית, מילולית או כלכלית, וכל צירוף ביניהם. לא אחת מתחילה האלימות במשפחה בדיבורים, באיומים מרומזים ובסנקציות כלכליות, ומתדרדרת משם למעשים חמורים יותר של אלימות מילולית ופיזית. לא אחת מתבססת תלונת השווא, או הניסיון לקבל צו הרחקה משטרתי,על אי הבנה של אמירות ו/או פעולות הצד השני. מאידך, לא אחת מוגשת תלונת שווא בזדון, ומוצא צו הרחקה מהבית למי שלא עשה דבר.
חני הורגלה מבית הוריה, כי אחרי המילים “תראי מה עוד יקרה לך…” מגיעים מעשי האלימות כלפי אמה. כאשר שמעה דברים דומים מבעלה, רצה להתלונן למשטרה. בחקירתו, הסביר בעלה כי באותו בוקר הגיש תביעת גירושין כנגד חני, וכוונתו הייתה לכך שהיא תופתע מהאמור בתביעה שהגיש. ברי כי אף שהתלונה הייתה כנה היא סווגה במשטרה כתלונת שווא בגין אלימות במשפחה, שכן לא זו הייתה כוונת הבעל.
כאשר תלונה נגד בן הזוג הינה שקרית או מבוססת על אי הבנה של אמירותיו או מעשיו, מדובר בתלונת שווא. לא תמיד הדברים הם כה ברורים כמו בדוגמה. בדרך כלל התיאורים בתלונה הם מוגזמים, בייחוד אם התלונה מוגשת בזדון, בין אם היא שקר ממש, ובין אם היא הוצאת דברים מהקשרם. כך או כך, מדובר, ברוב המכריע של המקרים, אך ביריית פתיחה להליכי גירושין שיוזמת האישה.
רוב תלונות השווא מוגשות נגד גברים נורמטיביים, שומרי חוק, שמעולם לא ביצעו עבירות אלימות או “הסתבכו עם החוק”. לצערם של אותם גברים, חטאם העיקרי היה, ככל הנראה, להסתבך עם האישה הלא נכונה, שמוכנה להרחיק לכת ולבצע עבירה פלילית כדי לגרשם מחייה בדרך נלוזה של צו הרחקה לבן הזוג…
מרבית הגברים נגדם מוגשת תלונת שווא על אלימות במשפחה, אינם מודעים להשלכותיה החמורות של התלונה ושל צו ההרחקה על חייהם, ולכן דרך התמודדותם עם תלונת השווא אינה נכונה ומעמידה אותם בסיכון רב, הן בהליך הפלילי והן בהליך הגירושין.
לא מעט גברים מתמהמהים בהתמודדות כנגד תלונות שווא, כנראה, מתוך הנחה כי “עדיף להתעלם ולא לעשות דבר עד אשר תירגע האישה”. זו טעות חמורה. אישה שהרחיקה לכת, עד כדי הגשת תלונה שקרית נגד הבעל, העלולה לפגוע בחירותו, לחסל את עתידו המקצועי, לפגוע בשמו הטוב ובמקרים מסוימים גם לאיין את מקור פרנסתו, אינה מעוניינת בהמשך הנישואים. הגשת תלונות שווא במשטרה על ידי נשים הפכה בשנים האחרונות לאופנתית, בניסיון להשיג יתרונות משמעותיים בהליכי גירושין מתוכננים. אם כתוצאה מתלונת השווא, השיגה האישה צו הגנה או צו הרחקה נגד הבעל, ברור כי תוכנית הגירושין שלה יצאה לדרך בהצלחה, והיא תמשיך לבצע את המהלכים שתכננה להשיג יותר מהמגיע לה על פי דין.
לעיתים מאיימת האישה בהגשת תלונת שווא כנגד הבעל. במקרים אלו, רצוי כי הבעל יפעל עוד בטרם הגישה האישה את תלונת השווא במשטרה כדלהלן:
- יש לפתח רגישות רבה לאיומים בתלונות שווא או בצו הרחקה משטרתי. אם האישה מאיימת, באופן מפורש או אפילו משתמע, על הבעל להיות ערני לכך, ולהתייחס לאיומים אלו במלוא הרצינות. זהו שלב שלאחריו על הבעל לנקוט בפעולות אקטיביות הצופות פני תלונה במשטרה וגירושין כאחד.
- הקלטות/צילומים – על הבעל להשתמש במכשיר הקלטה/צילום קביל בבית המשפט או בבית הדין הרבני, על מנת שיוכל להשיג את הראיות לחפותו מבעוד מועד.
- תיעוד האיומים – אם האישה מאיימת על הבעל בהגשת תלונת שווא, או בהוצאת צו הרחקה מהבית, הרי שהוא יכול לפנות לעורך דין או לרשות, במייל או במכתב, ולתעד את איומי האישה.
- הגשת תביעה מקדימה – לאחר שהאישה איימה על הבעל בהגשת תלונת שווא במשטרה, יש באפשרותו להגיש תביעה מקדימה (למשל, תביעה לשלום בית או תביעת גירושין), בה הוא יפרט, בין השאר, כי האישה איימה עליו בהגשת תלונת שווא במשטרה בניסיון להשיג יתרון בהליך הגירושין (ראה מאמר "כיצד מתכננים אסטרטגיית גירושין מנצחת?").
אם האישה כבר הגישה תלונת שווא במשטרה, רצוי כי הבעל יפעל בעניין באופן הבא:
- להתרחק מהאישה – הגשת תלונת שווא במשטרה מעידה עד כמה מסוכנת האישה לבעל. משכך, רצוי כי הבעל יתרחק מהאישה, למען לא תעליל עליו עלילות שווא נוספות.
- הקלטות – הודאה של האישה כי התלונה שהגישה הייתה כוזבת, תשמש כראיה לבעל בהמשך.
- בדיקה בדבר קיום תביעות גירושין או מזונות – ניתן לבדוק אם האישה הגישה תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני. במידה והוגשה תביעה כלשהי מצד האישה, ברור כי תלונת השווא היא צעד נוסף במסגרת הליכי הגירושין שמיישמת האישה.
- התייעצות עם עו”ד לענייני גירושין – בטרם כל פעולה, כדאי לבעל לפנות לייעוץ מקצועי של עורך דין העוסק בענייני גירושין ובפלילים של הגירושין. התמודדות של הבעל ללא כל ייעוץ משפטי הולם, עלולה להיות הרת אסון עבורו. עד להתייעצות עם עורך הדין יש להימנע מכל פעולה בעניין.
ההתמודדות המידית, עם תלונת השווא ועם צו ההרחקה או צו ההגנה תשפיע רבות על הליכי הגירושין הצפויים, ועשויה או עלולה אף להכריע את גורלם. את ההצלחה בניהול ההליכים כנגד האישה בקשר לצו ההרחקה ו/או ההגנה, ניתן למנף בהמשך להצלחה בהליכי הגירושין, כך שהגשת תלונת השווא מצד האישה, תסייע לבעל ובסופו של יום “מעז יצא מתוק”. לעומת זאת התעלמות או הפסד של הבעל בניהול ההליכים סביב צו ההרחקה או צו ההגנה, עלולים להביא לכישלון הבעל גם בהליכי הגירושין הצפויים.
ככלל, הגשת תלונת שווא, שתתקבל כאמיתית, תעניק לאישה זכות לקבלת כתובה, פיצויים, מזונות אישה ועוד. מאידך, אם תיחשף התרמית היא תהיה חשופה לאבדן הכתובה ומזונות אישה, היא עלולה להיתבע בפלילים ובנזיקין ובעיקר – היא תפסיד לחלוטין את אמון בית המשפט ו/או בית הדין. מטעם זה עורכי דין אחראיים לא ימליצו לאיש על נקיטת דרך חתחתים זו.
לסיכום, גברים – היזהרו מתלונות שווא, או מצו הרחקה מהבית. היו רגישים לכל איום בתלונת שווא, והתמודדו עם תלונות השווא מוקדם ככל שתוכלו, בסיוע עורך דין מומחה לגירושין ולפלילים של הגירושין.