מעורבות ילדים בתהליך הגירושין של הוריהם הנו אחד הנושאים הקשים ביותר להתמודדות עבורם. השבר נורא גם אם אינו עולה על פני השטח. הילדים נקרעים בין נאמנותם לאב ולאם ורואים את התא המשפחתי שלהם מתפרק לנגד עיניהם. מובחנות אצל ילדים אלו תופעות של היעדר תאבון, הידרדרות בלימודים, נטייה גוברת לאלימות, חרדות נטישה והתנהגויות חריגות אחרות. במקרים קיצוניים, ילדים אלו נזקקים לטיפולים פסיכולוגיים. עצות אלו אינן מתיימרות לפתור את בעיות ילדיכם שמקורן בגירושין, אלא להקל עליהם את ההתמודדות עם המשבר הנורא הפוקד את חייהם.
היו קשובים לילדיכם. באופן טבעי, במהלך מאבק הגירושין נוטים הורים להתרכז בבעיות הפוקדות אותם, ודעתם אינה נתונה במלואה למצוקות הילדים.
דורית וירון ניהלו מאבק גירושין במשך שנתיים. במהלך כל התקופה היו מרוכזים בעיקר בעצמם, בזמן שילדיהם בילו את מרבית זמנם אצל סבתם. משסיימו את הליכי הגירושין התגלה להם כי חלה הידרדרות חמורה ביותר במצבם של הילדים והם נדרשו לשנים של מאמצים, ולאמצעים כספיים לא מבוטלים, על מנת לתקן את המצב. זכרו, אם מאבק הגירושין קשה בשבילכם, לילדיכם הוא קשה שבעתיים!
- עדכנו את הילדים עם פרוץ סכסוך גירושין. הילדים חשים ומבינים כי הדברים אינם כתמול שלשום. אי מתן הסברים מגביר לעיתים את הפחד מהלא נודע יותר מאמירת האמת. מומלץ כי שני ההורים יחדיו ידברו עם הילדים, וההסבר יותאם לגילו של הילד. אין דין הסבר לילדה בת שלוש כדין הסבר לנער בן חמש עשרה.
- קבלו יעוץ מקצועי. יעוץ יכול להיות מסוגים שונים, למשל קריאת ספר העוסק בנושא, היוועצות בעובדת סוציאלית, יועצת של בית הספר וכדומה. במקרים בהם מאובחנים על ידכם שינויי התנהגות קיצוניים או בעיות התנהגותיות קשות אצל ילדיכם יתכן שכדאי לכם לשקול לקחת עבורם יעוץ פסיכולוגי.
- עדכנו את מחנכת הכיתה, רכזת השכבה או גורם חינוכי אחר בבית הספר בדבר הגירושין הצפויים. אומנם הנטייה היא לשמור את הנושא “בסוד”, אולם מודעות הגורמים החינוכיים תאפשר פיקוח והתחשבות בילדיכם. כך גם תוכלו לקבל עדכון ומעקב בדבר התנהגויות חריגות.
- בשום פנים ואופן אל תערבו את הילדים בסכסוך הגירושין. אל תהפכו את הילדים לא לשופטים, לא למתווכים ולא למעבירי מסרים. השבר שנוצר בחיי המשפחה, כתוצאה מסכסוך הגירושין, הוא שבר גדול. עירוב הילדים בסכסוך גורם, לא אחת, למשבר מורכב יותר בו הילדים נדרשים “לבחור צד”, דבר המעצים את המשבר, ואת תחושת התסכול של הילדים.
- המשיכו להעניק לילדיכם את החום והאהבה אליהם הורגלו כאילו דבר לא השתנה. הבהירו לילדיכם כי הם אינם קשורים בשום דרך להחלטתכם להתגרש, על מנת שלא יחושו רגשות אשם.
- עודדו מפגשים מרובים בין הילדים לבין ההורה שלא קיבל משמורת עליהם, גם אם אתם עדיין כועסים עליו. בסופו של יום הכעס ידעך, ומעורבות ההורה השני בגידול הילדים תהיה לכם לתועלת. מי שחושב שעם גירושיו מבן זוגו מסתיימים היחסים עמו טועה טעות מרה. היחסים פשוט ילבשו צורה חדשה. אתם תפגשו ותידרשו להחלטות משותפות לגבי הילדים. על כן, לטובת ילדיכם, הקפידו על קשר תקין. גם אם לא קיבלתם משמורת על הילדים, דאגו למחסורם בהתאם לחוק והוסיפו ככל יכולתכם. גם אם התגרשתם מבן הזוג, הילדים תמיד יהיו שלכם. גירושין אין משמעותם גירושין מהילדים.
- הימנעו מפינוק יתר. במקרים רבים מחלוקות בין הורים משמשות כר פורה לילדים להשיג הישגים שלא היו חולמים עליהם לו ההורים לא היו מסוכסכים. הורים, המרגישים רגשות אשם כלפי הילדים, חשים צורך “לפצותם” מעבר לכל הגיון סביר. אל תתפתו לכך. העניקו לילדיכם את כל מה שנחוץ להם, אבל אל תגזימו.
- היו מתואמים בכל הנוגע להחלטות הקשורות בילדים. עם התפוררות התא המשפחתי קיימת נטייה גוברת והולכת של הילדים לפנות להורה “הנוח” יותר בעניינים מסוימים. השתדלו לצמצם תופעה זו. אל תנסו להיות תמיד הטובים, ואל תצטיירו תמיד כקשוחים. תאמו ביניכם כל החלטה מהותית.
- אל תשמיצו זה את זה בפני הילדים. הדגישו בפניהם רק את הצדדים הטובים של בן הזוג השני והסבירו את עמדותיו בצורה הוגנת (נסו להיזכר מדוע התחתנתם עמו? למרות הקושי הרב).
- קבעו ביניכם, בהסכם הגירושין, את המנגנון לקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים ומה עושים אם אינכם מצליחים להגיע להחלטה מוסכמת תוך זמן סביר. מומלץ, כי ההסכם יקבע את סוג החינוך שיקבלו הילדים (חילוני, דתי), את ההחלטות הדורשות את הסכמת שני ההורים ואת המנגנון המוסכם ליישוב מחלוקות, אם לא תגיעו להסכמה.
- השתדלו להימנע מזעזועים נוספים מעבר לפירוק התא המשפחתי דוגמת עקירת הילדים מסביבתם הטבעית, מבית סיפרם, מהחברים ומבני המשפחה הקרובים.
- הגבירו את הבקרה שלכם על כל תחומי החיים של הילדים. אין כוונת הדברים כי עליכם להתחיל לבלוש אחר ילדיכם, אולם, לא אחת, התפרקות התא המשפחתי מובילה למצב בו כל הורה שקוע בענייניו והילדים מידרדרים בלימודים, מתמכרים להימורים, סמים, אלכוהול וכו’. לא פעם הם עושים זאת פשוט כדי למשוך את תשומת לבכם למצוקותיהם. עליכם לקיים מנגנוני בקרה יעילים על מנת למנוע התרחשות תופעות כאלו. מנגנונים אלו יכולים להתבצע באמצעות עדכון שוטף מבית הספר, בחינת חבריהם של ילדיכם ורגישות רבה לקשריהם עמכם ועם בן זוגכם.
לקריאה נוספת
משמורת משותפת – מתי זה אפשרי?
מזונות ילדים – שלב אחרי שלב!
מסוגלות הורית