אם אתה הולך לקנות רכב ואומר לעצמך "לי זה לא יקרה" אבל בכל זאת נוקט באמצעי זהירות וקונה רכב בטיחותי עם כרית אוויר – טוב אתה עושה. אבל אם אתה נוקט במדיניות של בת-יענה ומתעלם מהקורה סביבך – פעמים רבות סופך להתרסק על קרקע המציאות.
יורם היה מנהל חברה בינלאומית גדולה, ותפקידו בחברה חייב נסיעות כל כך תכופות עד שכבר הגיע ל- 2 מיליון ק"מ בצבירת הנקודות ב"נוסע המתמיד". יורם אהב את אשתו, והיה משוכנע כי היא נאמנה לו. הוא היה אסיר תודה על כך שהיא לא התלוננה על נסיעותיו המרובות. יום אחד, התבטלה לו טיסת ערב, והוא התכוון להפתיע את אשתו בארוחת ערב רומנטית במסעדה, אולם כאשר חזר הביתה – היא לא הייתה בבית. ניסיונות לצלצל לפלאפון שלה לא הניבו הצלחה, היא לא הייתה אצל הוריה וגם לא אצל חברתה הטובה. בשעה 24:30 כאשר כבר כמעט התקשר למשטרה, נכנסה אישתו בלבוש ערב, מצחקקת כולה ובלווייתה לא אחר מאשר הבוס שלו, שלא ידע על ביטול הטיסה.
אם הסיפור הזה היה קורה לפני 3000 שנה, אולי היו קוראים ליורם – אוריה…
כל מי שקרא את התנ"ך או ראה את הסרט "עשרת הדיברות" זוכר בוודאי את הדיבר השביעי "לא תחמוד אשת רעך" – מתברר שכבר בתקופה ההיא התופעה הייתה כה נרחבת, עד שהיה צורך לטפל בה במסגרת עשרת הדיברות. בימי הביניים, השתמשו באמצעים "מכניים" כדי לבלום את התופעה. האבירים, שיצאו למסעות הצלב, השאירו את נשותיהן נעולות בחגורת צניעות. התופעה לא פסחה גם על המאה העשרים והיא מפרנסת בכבוד עשרות אלפי חוקרים, עורכי דין וחנויות לציוד ריגול ברחבי העולם. הנושא נחקר במהלך עשרות שנים, כמעט מכל אספקט אפשרי, והוא אחד הנושאים "החמים" ביותר כיום בארה"ב. המחקרים השערורייתיים והמפורסמים ביותר נערכו בשנות הארבעים של המאה העשרים – מחקרי קינסי . שם נקבע – כי עד גיל 40, 50% מהגברים ו- 26% מהנשים יבגדו בבן זוגם.
מחקרים מודרניים מצביעים על כך כי אחוז הבוגדים נמצא במגמת עליה מתמדת. התופעה כל כך נפוצה עד כי פסיכיאטרית אמריקנית מפורסמת (ד"ר הולי) כותבת: "הסיכוי שלך להיתקל בבן זוג בוגד אפילו גבוה מהסיכוי לגירושים, שכבר היום עומד על יותר מ: 50:50".
לפי סקר שנערך ע"י TIME/CNN בתחילת 1999 נקבע כי 69% מהאמריקאים אומרים כי הם מכירים לפחות בעל אחד שבגד באישתו ו- 60% אמרו כי הם מכירים לפחות אישה אחת שבגדה בבעלה.
סקר של השבועון NEWSWEEKמ- 1997 הראה כי אפילו 30% מהכמרים הפרוטסטנטים בארה"ב מנהלים יחסי מין מחוץ לנישואים.
רוב הקוראים ודאי מכירים את המשפט "דברים הם לא תמיד כפי שהם נראים" או "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" וכד'. העיתונות מלאה בכתבות על נוכלים המנהלים חיים כפולים – כתבות המעוררות לעיתים את השאלה – האם בת זוגי היא באמת מי שאני חושב שהיא?
סקר שנערך בישראל בתחילת שנת 2001 ביחס ל- 240 נשאלים אקראיים (זה אינו בהכרח מדגם מייצג), מצביע על נתון מדהים – למעלה מ 80% מהגברים והנשים שהשתתפו בסקר טענו כי הם מכירים גברים שבגדו בנשותיהם ולמעלה מ- 70% טענו כי הם מכירים נשים שבגדו בבעליהן. נתון נוסף מאותו סקר, המחזק את ההנחה שממדי התופעה בארץ הם לפחות בסטנדרטים המקובלים בארה"ב, הינו הסברה שהביעו הנשאלים כי רק חלק קטן מהגברים אינם בוגדים (מעל 95% סברו כך) ורק חלק קטן מהנשים אינן בוגדות (80% סברו כך).
בשלב זה אתה ודאי שואל את עצמך האם גם אתה שייך לסטטיסטיקה הנ"ל? האם אתה שייך לקבוצת הסיכון?
בכוונתנו לסייע לך לבדוק סוגיה זו.
מטרת שורות אלו, כמו חוברות וספרים רבים שנכתבו בנושא בארצות רבות מסביב לעולם, היא לספק לך, רקע כללי וכלים ראשוניים לאבחן, האם גם אתה מהווה חלק מה"תופעה", ולסייע בידך לבחון כמה פתרונות לבעיה.
אם נבחן לעומקם כמה מהמיתוסים הקשורים אל בגידות, נגלה שלעיתים קרובות "הכלב קבור במקום אחר", לא במקום שאתה חושב – בקיצור: אין במיתוסים ממש! אם תתעקש לנהל את הזוגיות שלך על פי המיתוסים, היא עצמה עלולה להפוך למיתוס.
מיתוס 1:
אנשים רבים סבורים שהסיבות לבגידה נעוצות בדרך כלל בבעיות בחיי המין, ולכן הם מאמינים כי אם חיי המין שלהם תקינים – אין סיבה לדאגה. אין טעות גדולה מזו. פעמים רבות, המאהב או המאהבת נראים חיצונית פחות מושכים מבן הזוג, וביצועיהם המיניים טעונים שיפור… וזאת בלשון המעטה!
מיתוס 2:
אנשים רבים חושבים כי "מה שאני לא יודע לא מזיק לי" – פעמים רבות טעות בידם כיוון שבמהלך הבגידה, יחסו של בן הזוג הבוגד משתנה, לעיתים בצורה בלתי הפיכה. אחרי הבגידה, גם אם היא הסתיימה ללא ידיעת בן הזוג, היחסים שוב לא יהיו כבעבר. האמת המרה הינה שאי ידיעה אינה פוטרת מפגיעה!
מיתוס 3:
היינו רוצים להאמין כי רק אנשים בעלי מוסר ירוד, חלשי אופי או אנשים במשבר משמעותי בוגדים. רוב המחקרים מראים שכמעט כל אחד יכול להיות בקבוצת הסיכון – אם אתה עובד שעות ארוכות מחוץ לבית, חש לעיתים חוסר שביעות רצון או אכזבה מסוימת ממערכת היחסים, או סתם חי מתוך הרגל ולפתע מזדמן לחייך גורם מרגש, אתה בעל השכלה ממוצעת ונמצא בגילאים 20-50, אתה מועמד טוב – לבגוד או להיות נבגד. אף אחד לא חסין!
מיתוס 4 :
יש הטוענים שמי שבוגדת אינה אוהבת את בן זוגה, או כי בגידות קורות רק בנישואים גרועים – לא נכון! חלק גדול מן הבגידות קורות משום שבת הזוג רוצה "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" – היא אוהבת אותך, אבל רוצה לטעום גם מ"עוגות אחרות". לא פעם התברר כי הכח המניע לבגידה אינו קשור, לכאורה, בה או בך, אלא ברצונה לממש פנטזיות שנוצרו במוחה כתוצאה מסיפורים של חברותיה, או ניסיון שלה להיות "IN" ולא להיראות "שונה" או "לא מוצלחת" בעיניהן.
מיתוס 5:
רומנים מתרחשים עם שותף יותר צעיר, מושך ואטרקטיבי מבן הזוג – לא נכון. ופעמים רבות אנשים מנהלים רומן דווקא עם אנשים בני גילם שיכולים "להבין אותם". קשה להניח כי לסבא בן תשעים יש נושאים רבים לשיחה עם בחורה בת עשרים וחמש, אם כי כבר היו דברים מעולם… לעומת זאת, לאנשים בגילאים קרובים, יש לעיתים קרובות צורת הסתכלות דומה על דברים וצורת ההתקשרות ביניהם יכולה להגיע לדרגות גבוהות יותר של אינטימיות.
איננו יודעים מה בדיוק עושה בת זוגך שגורם לך לחשוד. ברור שאתה חש חוסר נוחות מסוימת לגבי מה שקורה – אחרת לא היית קונה את הספר הזה. יתכן שחשפת סימנים המעידים כי בת זוגך בגדה בך, או אולי האינטואיציה הגברית שלך מרמזת לך שמשהו קורה שם – לפחות אתה לא בהכחשה – אתה מוכן לבדוק את האפשרות שאולי היא מנהלת רומן, ולהתמודד עם המצב יהיה אשר יהיה. בדרך כלל "חשים" בקיום רומן לפני שממש מודעים לו. תמיד יהיו סימנים המעידים על כך שמשהו לא כשורה. להלן מספר סימנים מסוג זה:
ההתנהגות המינית של בת הזוג משתנה – היא לא רוצה סקס לעיתים תכופות כמו קודם או להפך. היא מנסה תרגילים חדשים במיטה – כאלו שלא הכרת קודם.
תבניות התנהגות של בת הזוג משתנות – היא נהיית כעוסה ללא שום סיבה, מרוחקת, מתחמקת משיחה עמך, או לפתע חביבה בצורה קיצונית.
הרגלים פיזיים משתנים – בת הזוג מתחילה להתאמן בקביעות בחדר כושר, מטפחת את גופה, משתמשת בבושם חדש, "רצה" למספרה לעיתים קרובות, מחליפה לבנים לעיתים יותר קרובות, קונה בגדים חדשים…
סגנון חיים משתנה – היעדרויות בלתי מוסברות של בת הזוג מהבית, עבודה מאוחרת במשרד (כאשר קודם לא עשתה זאת), או היעלמויות מהבית ל"סידורים עם חברה".
במהלך השנים נערכו מאות מחקרים המקיפים זוויות שונות בנושא. בחרנו להביא כאן את הממצאים המרכזיים מתחומי הביולוגיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, המנסים להסביר את תופעת חוסר הנאמנות בין בני זוג.