פרק א': הסטטוס של דיני המשפחה
ענייני המעמד האישי של יהודים הוגדרו בסימן 51 לדבר המלך והמועצה, כדלקמן:
1. ענייני נישואין וגירושין (נותרו בסמכות השיפוט של בתי הדין הדתי).
2. דמי מזונות ילדים מוסדר בחוק לתיקון דיני משפחה – מזונות תשי"ט – 1959 ובדין האישי.
3. אפוטרופסות (מוסדר כיום בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962).
4. כשרות יוחסין של קטינים.
5. צוואות, ירושות, עזבונות מוסדר בחוק הירושה, תשכ"ה – 1965).
6. אימוץ (מוסדר בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981)
7. הנהלת נכסי אנשים נעדרים ופסולי דין (מוסדר בחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח 1978)
חקיקה מאוחרת יותר ביטלה חלק מהרשימה והחילה חוקים ספציפיים, שאינם תלויים בדין הדתי.
שתי אסכולות קיימות בקרב המלומדים להגדרת המעמד האישי:
1. גישת פרופ' שיפמן ופרופ' טדסקי- ענייני המעמד האישי הם כל עניין שמן הראוי שיחול עליו דין אישי.
2. גישת פרופ' שאווה – ענייני המעמד האישי = סטאטוס.
בהלכת מקיטן, הגדיר השופט אגרנט את הסטטוס בלשון זו :
"מערכת של יחסים משפטיים אישיים, המאופיינים על-ידי שלוש תכונות, אשר ביניהן קיים קשר הדוק והן:
(1) מערכת היחסים הנדונים נוצרה לא רק עקב רצונם של האנשים אשר הם נוגעים בהם אישית או במישרין, אלא גם מחמת הגושפנקא שהמדינה נתנה לאותם היחסים…
(2) אופי אוניברסאלי, הואיל ולא רק לצדדים למעמד… עניין בהם, אלא גם לזולת ולציבור בכללותו; מכאן גם שהקביעה בדבר מעמדו של אדם על ידי בית משפט מוסמך היא קביעה המחייבת כולי עלמא…
(3) אופי של קבע, פחות או יותר, במובן זה, שאין הצדדים לסטטוס יכולים לשים להם קץ על-ידי הסכמתם או התנהגותם בלבד…".
תוכן הסטטוס הוא יציר הדין. לצורך הבנת אופיו נבהיר את שלושת תכונותיו, לשיטת השופט אגרנט: גושפנקא חוקית, אוניברסליות וקביעות.
- גושפנקא חוקית
הסטאטוס נוצר "מחמת" גושפנקא חוקית של המדינה הדרושה לאקט המשפטי שבין הצדדים. בכך ישנה התערבות אקטיבית של המדינה ע"י אורגן ציבור: "הרב", רישום במועצה דתית, רישום במשרד הפנים.
לצורך הכניסה לסטטוס הנישואין יש צורך בהסכמה וברצון של שני בני הזוג, אולם אין בכך די, היות ויצירת הסטטוס של הנישואין מותנה בגושפנקא הרשמית שהמדינה נותנת למערכת היחסים. אדם נשוי פירושו: נשוי כחוק, על פי דיניה של המדינה, והוא הדין לגבי התרת הנישואין. רצון הצדדים והסכמתם כשלעצמה, אינם גורמים לביטול הנישואין אלא יש צורך בגירושין בדרך פורמלית עפ"י הדין. על פי ההלכה יש צורך בגט.
במדינתנו אימצו, לעניין מהות הנישואין, את הדין האישי הדתי, כגון: לגבי יהודים, נישואין כדין תורה: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה".
ישנם סוגים של סטאטוס שאינם תלויים ברצון: כלומר, לא צריך את רצון האדם עליו חל הסטטוס, לצורך הכניסה לסטטוס והיציאה ממנו. (בנישואין הדבר כן תלוי). במקרה של קטין שמגיע לגיל 18 והופך לבגיר: המעבר מקטין לבגיר – שקשור להיותו אישיות משפטית בעלת כשרות משפטית מלאה, לא תלוי ברצון האדם אלא נעשה ממילא לפי התקדמות הגיל. הבגיר משנה סטאטוס, היות וכעת הוא רשאי לעמוד מול הדין, ללא ההקלות החלות על קטין.
לפי שיטות משפט שונות היציאה מסטטוס הנישואין ברת מימוש ברצון אחד הצדדים. אצל היהודים לא כך הדבר – אין אפשרות יציאה חד צדדית אלא במקרים חריגים שיש פרוצדורה שמכריחה, ועדיין יש צורך שבסופו של דבר הצד שסרב לגירושין יאמר "רוצה אני".
יש שיטות משפט, כמו משפט מוסלמי, שעל פיהן פעולה חד צדדית מקנה אפשרות ביטול הסטטוס (טלק,טלק,טלק). ובכך מתאפשרת יציאה מהנישואין על פי דין, ע"י פעולה חד צדדית של הבעל.
פ"ד 245/81 סולטן נ' סולטן, לח(3) 169 – זהו מקרה של בני זוג מוסלמים שהתדיינו בפני בי"ד מוסלמי, הבעל ניצל את מעמד בית הדין ואמר את "מנטרת" הגירושין, וכך הצליח להתגרש. אמנם זו עבירה פלילית לפי חוק מדינת ישראל (ס' 181 לחוק העונשין), אבל הוא היה כבר גרוש, כך שעל העבירה שביצע הוא נכנס לבית הסוהר, אולם מטרתו הושגה והוא הצליח להתגרש.
אין גירושין חד צדדים על פי החוק הישראלי, על אף שהמשפט המוסלמי מרשה זאת. אתה לא יכול לגרש אישה בעל כורחה, ולכן זו עבירה פלילית.
במשפט הישראלי קיים גם מצב של פיצול סטטוס בתוך המדינה, לדוגמא, זוג יהודים עולים, שנישאו בנישואין אזרחיים, קודם עלייתם. יכול שהאשה תחשב כלא נשואה מבחינת דין תורה בבית דין רבני. ובבימ"ש לענייני משפחה יוכרו הנישואין האזרחיים כתקפים לצורך מטרות שונות, כגון לצורך מזונות. - אוניברסליות (IN REM)
הקביעה בדבר מעמדו של אדם היא קביעה המחייבת את כולי עלמא, וכדברי השופט זילברג בפס"ד קורן נ' קורן פד"י יד 789: "פסק דין היוצר מעמד משפטי כוחו יפה כלפי כל העולם, שכן לא תתכן 'יחסיות' במעמד של בעל ואשתו או של אב וזרעו. כל בעל הוא בעל בעמיו ואין 'אב למחצה' או 'בן לשיעורין'".
תכונת הסטאטוס מחייבת אחידות בינלאומית, שכן לא יתכן פיצול סטאטוס בין מדינות שונות, כאשר מדינה א' תראה אדם כנשוי ומדינה ב' תראה את אותו אדם כרווק, כי אז הוא יוכל לשאת נשים שונות במדינות שונות. מסיבה זו ההכרה בסטאטוס חותרת לאוניברסאליות באופן שאם אדם נישא במדינה א' הוא יוכר כנשוי בפני כולי עלמא.
המשפט הבינלאומי הפרטי חותר להכרה כללית בסטטוס של נישואין, אבהות, אמהות וכו'. הכרה אשר איננה רק במסגרת המדינה שמכוחה נוצר הסטטוס, אלא גם בהכרה אוניברסלית בינלאומית.
מרשם האוכלוסין חייב כרשות מנהלית להכיר בסטטוס של אדם, הנוצר במדינת הבסיס שלו, כגון לעניין רישום נישואין אזרחיים או לצו אימוץ ילדים.
אוניברסליות הסטטוס מוגבלת למדינה אחת או שיטת משפט אחת, לדוגמא: לפי דיני מדינת ישראל, חוקי הדת קובעים את ענייני הגירושין והנישואין – על ידי בית דין רבני . - קביעות
יסוד סטטוס זה בא להדגיש את הסטטיות אשר נוצרת בתקופה בה נמצאים בתוך הסטטוס. במובן זה שאין הצדדים לסטטוס יכולים לשים לו קץ ע"י הסכמתם או התנהגותם בלבד. הקביעות באה לידי ביטוי, בכך שאף הסכמת בני הזוג לגירושין לא מספיקה להתרת הנישואין, לשם יציאה מהסטטוס יש צורך בגירושין בחסות דין וחוק ואף זאת באמצעות רשות רושמת לפי פקודת הנישואין רישום, שהיא לעניין זה בי"ד דתי מוסמך, בהתאם לחלוקת דת (מוסלמי-שרעי,יהודי, נוצרי) וכו'.
זוהי מערכת יחסים של קבע, שלא ניתן להתירם אלא בגירושין. לעומת זאת מערכת היחסים של ידועים בציבור נעדרת קביעות ממוסדת, שכן כל אחד מבני הזוג יכול להיפרד ביוזמתו, ללא גושפנקא חוקית לפרוד. - אגד זכויות וחובות
אכן לסטטוס שלוש תכונות בסיסיות המקיימות אותו, אולם דבק בו מאפיין נוסף המהווה תוצאה נלוות לקיום הסטטוס – אגד זכויות וחובות.
אגד זה מאפיין לא רק סטטוס, אלא מתאים גם לתיאור יחסים חוזיים.
לדוגמא, אישה משנה את מעמדה האישי עם נישואיה, לא רק ביחסיה האישיים עם בעלה, אלא גם כלפי חוץ – נזיקין, ירושה, ראיות, חייל-חיילת, מיסים.
את אגד החובות והזכויות הנ"ל מבטא הסטטוס. מעמדו המיוחד של בעל הסטטוס אינו מתמצה בתחום היחסים שהצמיחו את המעמד. כלומר זה לא רק בזכויות והחובות המשפטיות בינם לבין עצמן, אלא יש לזה גם השלכות לגבי בעל הסטטוס, גם כלפי חוץ.
חלק מהתוצאות הממוניות הנובעות מסטטוס הנישואין הן קוגנטיות, למשל, חובת מזונות ילדים – הצדדים לסטטוס הנישואין אינם יכולים להתנות עליהם, אולם יחסי הממון בין בני זוג, הן דיספוזיטיביים ובני הזוג רשאים להתנות עליהם.