החוק המחייב הליכי יישוב סכסוך טרם פתיחת הליכי גירושין (החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה) נכנס לתוקפו ביום 17.7.16 ועודכן בשנת 2020. מטרתו המוצהרת הייתה לסייע לבני זוג, להורים ולילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית. הכוונה הייתה לפשט את הליכי הגירושין ולאפשר במקרים של גירושין ללא בעיות מיוחדות להתנהל ללא צורך בהליכים משפטיים ועורכי דין גירושין.
הליך יישוב הסכסוך מורכב מפגישה אחת עם עובדת סוציאלית הבקיאה בנושאי גירושין במסגרתה היא מבררת אם יש סיכוי לסיים את הגירושין בדרכי שלום והאם הצדדים נכונים לשלוש פגישות גישור נוספות, בהן כל צד זכאי להסתייע בעורך דין גירושין מטעמו.
החוק מאפשר לצד הפונה בבקשה ליישוב סכסוך לעתור, במקביל לבקשה ליישוב סכסוך, לקבלת צווים דחופים ו/או זמניים, שידונו בבית המשפט או בבית הדין הרבני, בכמה נושאים כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ, צווי עיקול, צווי איסור דיספוזיציה, בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות קטינים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים, בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן, אם היציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
התוצאה המעשית של החוק היא העלאה משמעותית של מורכבות תכנון הגירושין והעסקת יותר עורכי דין גירושין, במיוחד בהליכים בהם מעורב רכוש משמעותי, חברה, עסק, מקצוע חופשי, אנשי הייטק, נכסים ווירטואליים, קונפליקטים ביחס למשמורת הילדים ותכנון עתידם, נכסי קריירה, סכסוך רגשי עמוק, קיום הסכם ממון ועוד. מאידך, יישוב הסכסוך צמצם את החיכוך בגירושין פחות מורכבים בעיקר של שכירים בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית ורכוש משותף מועט. כמחצית ממקרי הגירושין אכן נפתרו במסגרת של יישוב הסכסוך.
טרם נכנס החוק לתוקפו היה מקובל בישראל מרוץ הסמכויות. בן זוג שרצה להתגרש נאלץ להחליט, עוד בטרם פתיחת ההליכים, היכן להגיש תביעותיו בענייני הרכוש, המשמורת, מזונות הילדים, מזונות האישה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (תביעת גירושין מוגשת תמיד לבית הדין הרבני, לו הסמכות הייחודית לדון בגירושין). משהוגשה תביעה לאחת מהערכאות, לא ניתן היה להתחרט על הבחירה. ערכאה זו דנה בתביעה עד סופה. להחלטה, היכן להגיש את התביעות הייתה, וישנה עד היום, חשיבות קריטית באשר לתוצאה הסופית.
למרבה הצער, החוק שמחייב יישוב סכסוך, לא זו בלבד שלא פתר את מרוץ הסמכויות, אלא העצים אותו. החוק מחייב את מי שחפץ בגירושין להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר יישום הליך יישוב הסכסוך, במסגרתו הוא שומע את עמדת וטענות הצד השני, יש באפשרותו להגיש תביעה לערכאה אחרת המתאימה לו יותר מבחינת אסטרטגית. לדוגמה: משה הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני בטבריה. תוך כדי פגישת המהו"ת הוא הבין כי אשתו, ומחצית מחברותיה של אשתו יודעים על הרומן הזעיר שהוא מנהל עם מזכירתו הגרושה. הוא הבין כי לא יוכל להתחמק בעת גירושין מהכתובה בשווי מיליון ש"ח, עליה חתם בפזיזותו. מיד הבין כי את תביעות הרכוש עליו להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, ולהמתין בסבלנות עד שאשתו תגיש תביעה לגירושין…בסופו של יום, הוא הסכים להתגרש רק אחרי שאשתו הגישה תביעת גירושין וויתרה על הכתובה כדי להתגרש כל עוד היא צעירה ויפה…
עולה שיש יתרון עצום לצד המגיש את הבקשה ליישוב סכסוך. 3 מתוך 4 הפגישות מתקיימות בנוכחות עורכי דין, לפי בחירת כל צד. לכן, מושמעות בהליך יישוב הסכסוך, שתוצאתו אינה מחייבת אותך, כל הטענות של הצד השני. אם לא מושגת הסכמה, יכול הצד שהגיש את הבקשה לחשב מסלול מחדש, הן לגבי הבחירה בין בית המשפט ובין בית הדין, והן לגבי האסטרטגיה הכוללת של הגירושין.
משהוגשה בקשה ליישוב סכסוך, לאחת מהערכאות, יחידת הסיוע מזמינה את הצדדים לעד ארבע פגישות. הפגישה הראשונה היא מחייבת, ואי הופעה אליה כמוה כאי התייצבות לדיון בבית המשפט או בבית הדין. במסגרת הפגישות מנסה העובדת הסוציאלית של יחידת הסיוע, וכן עורך דין מטעמה, לסייע לצדדים להגיע להסכמות כוללות, ובכך ליתר את הצורך בקיום התדיינות משפטית. אם אכן תושג הסכמה, מן הסתם, כדאי לך להיעזר בעורך דין גירושין מטעמך בניסוח הסכם הגירושין, שיוגש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני.
הפגישות מתקיימות, על פי החוק, תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה ב-15 ימים. בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך חל עיכוב הליכים ולא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בחלוף 5 ימים מיום הפגישה האחרונה על כל צד להודיע ליחידת הסיוע כיצד הוא רוצה להמשיך את ניהול הסכסוך. בחלוף 15 ימים נוספים, לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, ניתנת הזכות לבחור היכן להגיש את תביעתו, לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני או לפצל את תביעותיו בין הערכאות.
על אף תקופת עיכוב ההליכים, צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים, כגון: צו לעיכוב יציאה מן הארץ או צו עיקול, ערוכה לפי טופס 5, וכן בקשה לסעד דחוף, כגון: בקשה בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, ערוכה לפי טופס 6. סעדים אלו יעמדו בתוקפם חמישה חודשים מיום מתן הצו אלא אם ניתנה החלטה אחרת. במקרה בו יש צורך בהגשת בקשות מסוג זה, רצוי כי הן תוגשנה באמצעות עורך דין לגירושין או, לכל הפחות, יוגשו לאחר התייעצות עם עורך דין לגירושין, שכן לבקשות אלו השפעה ישירה על התביעה שתוגש בהמשך.
ההתייצבות לפגישה הראשונה של יישוב הסכסוך היא חובה! צד שלא יתייצב, ולו בשל סיבה מוצדקת, עלול להיות מחויב בהוצאות, הערכאה השיפוטית יכולה להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, וכן למחוק את הבקשה או התביעה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב.
החל מהפגישה השנייה כל צד רשאי להגיע לפגישות עם עורך דין מטעמו. לעניין זה חשיבות רבה, שכן לעורך דין גירושין המקצועיות, הידע, הניסיון והיכולת להבין לעומק את הבעיות העובדתיות והמשפטיות, מבלי לחשוף לצד השני יותר מידי נתונים. נוכחותו של עורך דין גירושין בפגישות מעניקה יתרון משמעותי לצד המיוצג. הדבר יבוא לידי ביטוי בתביעה, שתוגש בהמשך, ובהשגת התוצאה הרצויה.
גם במקרה בו הצדדים הגיעו להסכמות בעלות השלכות כלכליות ו/או משפטיות, רצוי שהם לא יתחייבו לבצען מבלי שניתנה להם ההזדמנות להתייעץ עם עורך דין מטעמם. בשלב זה יש חשיבות רבה ללווי ההליך או לייצוג על ידי עורך דין לגירושין מטעמך, אשר יכול להתריע על בעיה בהסכם שגיבשתם.
ההשלכה העיקרית של החוק ליישוב סכסוך היא, אפוא, הצורך בבניית תכנית עבודה וקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי טרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בצד בניית אסטרטגיה במהלך פגישות יישוב הסכסוך, הנובעת מהעמדה שלך ומהעמדות של הצד השני, ותכנון אסטרטגי, הנובע מנתונים אלו בעת הגשת התביעות, ככל שתידרשנה.
עולה כי החוק ליישוב סכסוך מאלץ את הצדדים לסכסוך הגירושין, להתייעץ עם עורך דין רציני ומקצועי כבר בשלב הראשון, בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, שכן גם להגשת בקשה פשוטה וטכנית, לכאורה, יש השלכות העלולות להביא לכך שהמטרות החיוניות שלך לא תושגנה.
לסיכום, הצורך להשתתף בפגישת מהו"ת ואולי בפגישות נוספות במסגרת ההליך ליישוב סכסוך מסבך את תכנון הגירושין, שכן עורך הדין לענייני גירושין המעורב, חייב לתכנן הן את יישוב הסכסוך והן את מהלכי הגירושין. מאידך, אם אין לך מה להפסיד בגירושין, סביר שההליך ישרת אותך.
לקריאה נוספת
יישוב סכסוך 2022
מדוע החוק המחייב יישוב סכסוך מקנה יתרון דווקא לצד החזק בגירושין?
קיבלת בקשה ליישוב סכסוך או תביעה?
יישוב סכסוך לאנשי הייטק, יזמים ומנהלים
סרטון בנושא יישוב סכסוך