אם הגעת עד הלום נראה שמגיע לבן זוגך שתבדקי אותו. בינינו, את חושדת בו, אחרת לא היית קוראת שורות אלו. עדיף לשניכם כי תוכיחי את חשדך ותנקטי את הפעולות המתבקשות, או תקברי אותו לעולמים, שכן מערכת יחסים הבנויה על חשד מתמיד נדונה מראש לסוף רע.
אם בן זוגך היה נשאל, סביר להניח שגם הוא היה רוצה שתבדקי אותו, שכן ישנן רק שתי אפשרויות:
א. חשדך אינו מוצדק אולם כתוצאה ממנו היחסים ביניכם אינם מתפתחים כראוי, והוא סובל לא פחות ממך ואולי יותר, שכן הוא אינו יודע למה את כה מסויגת ממנו.
ב. חשדך מוצדק, ואז את תוציא עבורו את הערמונים מהאש, ותחסלי את מערכת היחסים, שנדונה לכישלון בלאו הכי, או ש"תנערי" אותה, תפיחי בה רוח – חיים והיא תשנה צורה.
יהיה המצב אשר יהיה, את חייבת לעצמך ולבן זוגך לדעת, וכעת יש לך את כל הכלים להשיג תוצאה זו.
אם תחליטי בכל אופן לנקוט במדיניות "בת היענה", לטמון את ראשך בחול, ולא להתייחס למציאות סביבך, אנו מציעים לך לנהוג כאילו בדקת וגילית שאין ממש בחשדותייך, ובן זוגך "חף מפשע". הטעם לכך הוא פשוט- אם הוא אכן חף מפשע, אזי זו מדיניות נכונה, ואם הוא "רועה בשדות זרים", עצם החשד שמנקר בליבך לא יעלה ולא יוריד, אם אין בכוונתך לבדוק אותו.
ידע הוא כוח – ועתה הכוח בידך. אם תשתמשי בכוח זה בקור רוח, בתבונה וברגישות, אין ספק שתדעי לכוון צעדייך כך שאיכות חייך תשתפר.