ערעור על פסק דין, או החלטה, של בית המשפט לענייני משפחה, או של בית הדין הרבני, מהווה הזדמנות אמיתית לתקן את הטעויות שנעשו בתכנון המשפט ובמהלכו ולהשיג את מטרותיך בדרך אחרת.
בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, ניתן לפתוח לדיון מחודש את כל הנושאים, להביא ראיות נוספות, להשמיע עדים נוספים, ובמיוחד לשנות את תפיסת העובדות ואת האסטרטגיה המשפטית, לנוכח דברים שהסתברו במהלך המשפט, או אפילו לאור מידע שהתקבל לאחר מתן פסק הדין.
זאת, בשונה מערעור על בית משפט אחר, בו ניתן לערער בעיקר בנושאים משפטיים!
הסיכויים בערעור על פסק דין או החלטה של בית משפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני הם גבוהים יותר מאשר בערעור על בית משפט אחר, מסיבות רבות, וביניהן העובדה כי ניתן לערער גם על העובדות שנפסקו גם על הפרשנויות וגם על הדין. בכל מקרה רצוי למקד את הערעור בנקודות החזקות שלך, ולזנוח את אלו שהסתברו כטעות. כיוון שבבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני דיני הראיות אינם נוקשים, הראיות אינן מנותקות מגורמים רגשיים, קשה להוכיח את שאירע בין בני הזוג והמידע הכלכלי והמשפחתי העומד לרשות הצדדים אינו מלא, ניתן להביא לדיון מחודש את כול נושאי הגירושין , למרות שכבר נידונו, או כל נושא אחר.
הדברים נכונים גם לגבי ערעור משפחה לבית המשפט המחוזי וגם לגבי ערעור לבית המשפט העליון. מקל וחומר נכונים הדברים בבית הדין הרבני, שם האפשרויות להגשת ערעור, או בקשה לסתירת הדין, הן הרבה יותר רחבות ורגישות יותר לשינויי גישה. עולה כי ערעור על פסק דין או החלטה של בית משפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, מצריך מומחיות מיוחדת, שעיקרה שימוש בכלים ייחודיים לבחינת פסק הדין, יצירתיות בהתוויית דרכים וגישות חדשות לבעיה, ידע נרחב וניסיון רב בניהול ערעורי משפחה, יכולת ניתוח עומק וסיעור מוחות בבחינתן של אלטרנטיבות, ומעורבות של מומחים כלכליים, חשבונאים, פסיכולוגיים ואחרים בהליכי החשיבה. לא פחות חשובה היא אי המחויבות של עורכי הדין, שיבחנו את הערעור, לדרך הבעייתית, שיושמה בבית המשפט, או בבית הדין, במהלך המשפט, והניבה את התוצאה הלא רצויה, עליה ברצונך לערער.
אין טעם להגיש ערעור אם אין לו הצדקה במציאות, או אם מדובר בשידור חוזר של מה שהיה בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני. בתכנון הערעור חייבים לנקוט גישה שונה, ובעיקר ליישם מומחיות משפטית טובה יותר וכלים מתקדמים יותר, לרבות לבחינת הנתונים, המשמעויות והדין, שהביאו לכישלון.
אם הצד שלך רוצה לערער, ולא הצד השני, מן הסתם, הצוות שעמד מולך הצליח יותר מהצוות שלך. כיוון שלא ניתן להחליף את עצמך ואת הצד השני, מן הסתם כדאי לך להסתייע בעורך דין טוב יותר, יצירתי יותר ומנוסה יותר בדיני משפחה, ובמיוחד בערעורים, שברשותו כלים משוכללים יותר, כדי לנצח בערעור.
אם בחרת את עורך הדין שלך משיקולי תקציב, או כיוון שהמקרה שלך נראה לך, בתחילה, פשוט וברור, אזי לאחר שקיבלת תוצאה לא טובה ברור שלצורך הערעור ראוי לשכור את עורכי הדין הטובים ביותר בתחום ערעורי הגירושין והמשפחה, שהם בדרך כלל יותר יקרים, כדי לשנות את התוצאה העגומה אליה הגעת.
אנשים, לרבות עורכי דין לגירושין ומשפחה, נוטים להגן על מה שהם עשו בעבר, גם אם מה שעשו לא הצליח, או אפילו הסתבר כמוטעה לחלוטין. משכך, גם אם אינך בוחר בעורכי דין אחרים לניהול הערעור, כפי שרצוי לעשות, כדאי לך לפחות להתייעץ עם עורך דין בכיר, מומחה לגירושין ולערעורים, ולשמוע דעה נוספת על התנהלות המשפט עד כה, על הלקחים שעליך להפיק מהכישלון ובעיקר כיצד יש לנהל את הערעור. הלקחים שניתן להפיק מההתייעצות מסוג זה בהחלט ישפיעו על הדרך בה ראוי לשקול, לתכנן ולנהל את הערעור
לא אחת מסתבר כי גם הטובים שבעורכי הדין טועים. אם נכשלת בסיבוב הראשון, כדאי לך להפיק לקח מהכישלון, ולא להנציח אותו. הפקת לקחים רצינית תביא אותך לדרך חדשה, ומן הסתם לתוצאה טובה יותר! בעניין זה אמר הגאון אלברט איינשטיין: ”אי שפיות משמעותה לעשות פעם אחר פעם את אותו דבר ולצפות לתוצאה אחרת! “
אין לך את כול הזמן שבעולם. על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער תוך 45 ימים. על פסק דין רבני תוך 30 ימים. על החלטה של בית משפט ניתן לערער תוך 30 ימים, ואילו על החלטה של בית הדין הרבני תוך 10 ימים. עליך לפעול במהירות, שכן התייעצות עם עורך אחר, או העברת תיק הערעור אליו, תצריך זמן רב כדי ללמוד בצורה יסודית את ההליכים שהביאו לתוצאה הלא רצויה וכדי לתכנן היטב את הערעור.
לסיכום, אם לא השגת את מטרותיך בבית משפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני, פתוחה בפניך הדרך להשגתן בערכאת הערעור, אם תפעל בתבונה ותבחן מחדש, בעזרת עורכי דין המתמחים בערעורי גירושין, בצורה מקצועית ואחראית, את בחירותיך במשפט שהסתיים, ואת טיב ייצוגך המשפטי.