כללים לקביעת גובה מזונות ילדים
במקרים הנדירים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג בנושא גובה מזונות הילדים, מגיעים הצדדים, בהסכם הגירושין, להסכמה לפיה ישולמו מזונות ילדים קבועים, צמוד למדד המחירים לצרכן. מזונות אלו יחולו עד שהילדים יגיעו לגיל 18, ומגיל זה, ועד תום השרות הצבאי או השירות הלאומי, ישולמו כשליש מסכום המזונות המוסכם.
בהעדר הסכמה בין הצדדים, חבות האב נגזרת, בין היתר, בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. על אב יהודי חלים דיני ישראל. על פי דיני ישראל קיימים שני “מעגלים” של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:
- מעגל של “צרכים הכרחיים” שהם הצרכים הקיומיים בהם נושא האב בלבד.
- מעגל של צרכים נוספים מ”דין צדקה” בהם נושאים ההורים יחדיו.
דיני ישראל מטילים חובת מזונות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, הנקראים גם “קטני קטנים”. מדובר בחיוב מזונות שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא תלוי אך ורק בצרכי הילד.
בגילים 15-6, וכל עוד הילדים נמצאים במשמורת האם, האב ממשיך לשאת בתשלום הצרכים ההכרחיים, אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים. קיימת נטייה להטיל מעט יותר על האב, מהטעם שהאם מטפלת בילדים, ויש לזה, כמובן, ערך כלכלי. מגיל 15 ואילך מדובר בחיוב מזונות מ”דין צדקה” בלבד שכן, תיאורטית, הקטין יכול לעבוד לפרנסתו. חיוב מזונות מ”דין צדקה” מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם, מכל מקור שהוא.
לסוגיית גובה תשלום מזונות הילדים השפעה על המשך דרכם הנפרדת של בני הזוג ועל מצבם הכלכלי של הילדים והאישה. ככל שנפסק סכום מזונות גבוה יותר, סיכויי האב לנהל רמת חיים סבירה פוחתים, וככל שהסכום הנפסק נמוך, עול פרנסת הילדים נופל על כתפי האם.
ביולי 2017 חל מהפך משפטי של ממש, על ידי כבוד בית המשפט העליון, בחישוב דמי המזונות לילדים המצויים במשמורת משותפת של שני ההורים, כאשר הכנסותיהם של שני ההורים שווה או דומה. עקרונית, בוטלו תשלומי המזונות עבור ילדים שהם מעל גיל 6 הנמצאים במשמורת משותפת של שני ההורים (ראה מאמר "מזונות ילדים – המהפך").
הצרכים ההכרחיים בהם נושא האב לבדו באופן מוחלט
מדובר בצרכים בסיסיים של קיום, אותם צרכים שבלעדיהם הילד לא יכול להתקיים. הם כוללים מזון, ביגוד, הנעלה ומדור לקטין. לצרכים אלו עשויים להתווסף צרכים ספציפיים כמו: הוצאות רפואיות, שעורי כינור או תלמוד, טיפולים נפשיים וכיו”ב.
צרכים שההורים נושאים בחלקים שווים
הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות החזקת רכב, חוגים, כבלים והוצאות אחרות, על שני ההורים לשאת בהן, בדרך כלל, בחלקים שווים. הסכומים שונים ממקרה למקרה משום שלילדים שונים בגילאים שונים יש צרכים שונים.
מזונות בזמן השירות הצבאי או השירות הלאומי
בישראל, משרתים צעירים וצעירות בשרות צבאי שנתיים או שלוש. בתקופה זו, הם אינם יכולים לפרנס את עצמם, והמשכורת הצבאית אינה מספיקה לצורכיהם. במקרים רבים, תומכים ההורים בצעיר המשרת בצבא לא פחות מאשר בצעיר אשר טרם מלאו לו 18 שנים.
ההלכה שנקבעה בפסיקה היא כי לגבי המשרתים בשירות החובה, יש לשלם 1/3 מסכום המזונות שנקבע, בהסכם הגירושין או בפסק הדין, עד גיל 18. למשל, אם משולמים מזונות חודשיים בסך 1,200₪, בזמן השירות הצבאי הסכום יעמוד על 400₪ בחודש. אין כל מניעה שבני הזוג יסכימו על סכום מזונות גבוה יותר, ובמקרים רבים הדבר מוסדר במסגרת הסכם הגירושין. מנגד, יתכן כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או האם אינו מן המשופרים, או אם יסתבר כי החייל עובד או בעל הכנסות מרכוש.
הנתונים בהם מתחשב בית המשפט, בין היתר, בעת קביעת גובה מזונות ילדים:
- הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט עד גיל 6 לפחות).
- צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים).
- רמת השתכרות האב בפועל.
- כושר השתכרות האב (להבדיל מהשתכרות בפועל).
- גיל הילד.
- רמת השתכרות האם.
- האם הילד במשמורתו של אחד ההורים או במשמורת משותפת של שני ההורים.
- מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.
- כל נתון רלוונטי למקרה, כגון: מצבם הבריאותי של ההורים, תחזיות שונות ועוד.
כיוון שנתוני כל מקרה שונים, לא ניתן לקבוע מפתח לפיו יקבע באופן מתמטי סכום דמי מזונות ילדים. ילד שהוריו משתכרים היטב, יכול ויפסקו לו מזונות גבוהים. מאידך, ילד להורים “קשיי יום”, סביר שיקבל מזונות נמוכים הקרובים למינימום של הביטוח הלאומי. מזונות ילדים צמודים, בדרך כלל, למדד המחירים לצרכן, ונתונים לשינוי כל אימת שמשתנות הנסיבות.
בעלי מובטל. האם הוא חייב במזונות ילדים?
גם אם בעלך מובטל, ואינו משתכר ולו אגורה שחוקה אחת, הוא חב במזונות ילדיו. על האב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. מדובר בחובה מוחלטת, ואין באפשרותו לחמוק מחובה זו. במזונות ילדים חב האב לפי צרכי ילדיו, ולא משנה מהי הכנסתו. אם אין לאב השתכרות בפועל, בוחנים את כושר השתכרותו.
נולד לי ילד מחוץ לנישואים. האם אני חייב בתשלום מזונותיו?
זכות הילד למזונות אינה נובעת מקשר הנישואים של הוריו, אלא מהעובדה שהוא הבן הביולוגי או המשפטי של הוריו. במקרים של ספק לגבי זהות האב, ניתן לפנות בבקשה לעריכת בדיקת רקמות, על מנת שזו תכריע בשאלת האבהות.
חתמנו על הסכם גירושין בו נקבעו מזונות ילדים. חצי שנה לאחר מכן אשתי הגישה בקשה ליישוב סכסוך שמטרתה הגדלת מזונות
פסק דין למזונות איננו פסק דין סופי. נושא המזונות הוא עניין דינמי, אשר משתנה בקרות אירועים שונים. שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי על מנת שישקלו מחדש את גובה המזונות. למשל, הפסקת עבודה של האישה, מחלה קשה של הבעל, שינוי משמעותי בהוצאות הילד וכיו”ב. במקרים רבים, עוקפות נשים את הדרישה לקיום שינוי נסיבות מהותי, ומגישות בקשה ליישוב סכסוך, שמטרתה הגדלת מזונות, בשם הילדים, אשר אינם מחויבים להסכם גירושין.
ויתרתי לאשתי על רכוש בתמורה לסכום מזונות ילדים נמוך. עכשיו ילדיי הגישו נגדי תביעה או בקשה ליישוב סכסוך במטרת להגדיל את מזונותיהם.
במקרים רבים, נוקטת האישה, בעצת עורך דין, בטקטיקה לפיה היא “מסכימה”, כביכול, לסכום מזונות נמוך לשם השגת יתרונות אחרים במסגרת הסכם גירושין, כגון קבלת רכוש, גט מהיר וכיו”ב. תקופה קצרה לאחר מכן, היא מגישה בקשה ליישוב סכסוך כשמטרתה הגדלת המזונות. לחילופין, הילדים מגישים “בקשה עצמאית” כנגד האב, באמצעות האם, כשטענתם הצודקת היא, שאין ההסכמה בין ההורים מחייבת אותם. במקרים אלו מוצא עצמו הבעל קירח מכאן ומכאן. מעשית, כמעט ואין תוקף לסעיפי שיפוי בהסכמי גירושין בהן מתחייבת האישה, או ערבים מטעמה, לפצות את הבעל אם תוגש בהמשך בקשה ליישוב סכסוך שמטרתה הגדלת מזונות.
בבתי המשפט ואף בבתי הדין, מסתמנת מגמה שלא לאשר סעיפי שיפוי, ולא לאשר כלל הסכמי גירושין הכוללים הוראות שיפוי, אלא במקרים חריגים בהם השיפוי לא פוגע בילדים.
בעלי לא משלם את דמי המזונות שנפסקו. מה עלי לעשות?
את יכולה לפנות להוצאה לפועל במטרה להביא לאכיפתו של פסק הדין למזונות. במסגרת הליכים אלו, תוכלי לקבל עיקולים על רכושו ומשכורתו של בעלך, לעכב את יציאתו מהארץ, ואף להוביל למאסרו. דרך זו טובה במקרים בהם מדובר בבעל בעל אמצעים, המסרב לקיים את פסק הדין או את החלטת בית המשפט. אם אין לבעלך רכוש או יכולת לשלם מזונות תוכלי לקבל מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, גובה המזונות יהיה בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי, הבוחן את השתכרותך, ומשלם סכומים מינימאליים, שלא בהתאם לסכום שנפסק בפסק הדין. את יתרת המזונות שנפסקו לך, ואינם משולמים על ידי הביטוח הלאומי, תאלצי לגבות מבעלך בעתיד באמצעות ההוצאה לפועל.