מהי אלימות כלכלית?
אלימות כלכלית מוגדרת כמצב בו אחד מבני הזוג, הנשואים או הידועים בציבור, (לרוב הגבר או הבעל) שולט באופן מוחלט בנכסים ובכספים המשותפים של בני הזוג, ובן הזוג האחר (לרוב האישה) תלוי בו כלכלית. במצב זה בן הזוג הפועל באלימות כלכלית מכתיב את אופי הקשר בין הצדדים באמצעות “סנקציות” כלכליות, אותן הוא מפעיל על בן הזוג התלוי בו. סנקציות אלו באות לידי ביטוי בצורות שונות. החל ממניעת צרכים בסיסיים מהצד התלוי בו ומהילדים (כגון: ביגוד, מזון, תרופות, נסיעות, טיפולים וכד’) וכלה בהתניית הזרמת כספים כתנאי לפעולות של הצד השני או הילדים (שיטת המקל והגזר).
במקרים רבים של אלימות כלכלית אוסר הגבר (שהוא בדרך כלל הצד האלים כלכלית) על האישה לצאת לעבוד, אוסר עליה לפתוח חשבון בנק על שמה, מונע ממנה שימוש בכרטיסי אשראי או באמצעי תשלום אחרים, מקציב לאישה סכומים זעומים, שכלל לא מספיקים לה ולילדים כדי להתקיים, ולמעשה “מעקר” אותה בכל דבר הנוגע לכספים, אף שמדובר בכספים משותפים.
ממחקרים שנעשו בתחום עולה כי האלימות הכלכלית היא תופעה הקיימת בכל שכבות האוכלוסייה ומתרחשת ללא קשר למצבם הסוציו-אקונומי של בני הזוג. לעיתים, בן הזוג אשר כלפיו מופנית האלימות הכלכלית כלל לא מבין כי מדובר באלימות של ממש. ישנה נטייה להתייחס לאלימות הכלכלית כאל “קמצנות של הצד האלים”, ותו לא. עם זאת, האלימות הכלכלית עשויה להיות קשה יותר מאלימות מילולית, והשלכותיה על מערכת היחסים במהלך הקשר, או בעת הליכי גירושים, עלולה להיות הרסנית ובלתי הפיכה.
כיצד ניתן למנוע אלימות כלכלית?
בניגוד לאלימות מינית או אלימות פיזית, בחוק העונשין במדינת ישראל אלימות כלכלית אינה נחשבת לעבירה פלילית. כדי להימנע ממצב שבו האישה (לרוב הצד הסובל מאלימות כלכלית) תמצא עצמה אל מול שוקת שבורה וללא כל מידע אודות המצב הכלכלי האמיתי של המשפחה, עליה לנקוט באמצעי זהירות מבעוד מועד.
לדוגמה רצוי כי שני בני הזוג יהיו שותפים לעניינים הכלכליים בבית. על האישה להיות שותפה בהחלטות הכלכליות. עליה לדעת היכן קיימים חשבונות משותפים או חשבון נפרד של הבעל, מה מצב היתרה בחשבון, כמה מרוויח הבעל וכד’. אם לבעל יש חשבון נפרד, רצוי שגם לאישה יהיה חשבון נפרד, אשר יהיה בו חסכון משמעותי לעת הצורך, וגישה לכספים ולמשאבים המשותפים. הדבר החשוב ביותר שעל האישה לזכור הוא שעליה להימנע ממצב שבו היא תלויה כלכלית בבעל באופן מוחלט.
בנוסף, במסווה של חתירה לשלום בית יכולה האישה לייזום שיחות בנושאים כלכליים תוך מתן במה לבעל להתפאר בהישגיו הכלכליים. אם האישה תשכיל להקליט שיחות אלו יהיה בידה כלי רב עוצמה לחשוף העלמת כספים ורכוש אם ינקטו על ידי הבעל. ראוי לציין כי ככל שהאלימות הכלכלית קיצונית יותר הסיכוי להעלמת רכוש וכספים גבוה יותר ולכן, הקלטת הבעל היא חיונית יותר.
אם האישה מרגישה כי היא ובעלה מתקרבים למצב של סכסוך העלול להוביל לפרידה, מוטב כי תקדים תרופה למכה ותצלם מסמכים, המצויים בבית, מהם ניתן ללמוד על מצב חשבונות הבנק ועל מצב זכויותיו של הבעל. מדובר בפעולה חשובה, שכן אם לא תעשה זאת, הם יועלמו על ידי הבעל, עוד בטרם יחל ההליך המשפטי בין הצדדים. אם קיים בלבה של האישה חשש כי הבעל עומד להעלים כספים מהחשבון המשותף יש באפשרותה לתת הוראה לבנק לפיה משיכת כסף מחשבון הבנק המשותף תוגבל לשתי חתימות. פעולה זו אמנם תגביל גם את האישה, אך היא מבטיחה כי הבעל לא יוכל להעלים כספים.
אלימות או תחכום?
חרף כל הנאמר עד כה, לעיתים אין מדובר בתחילתה של אלימות כלכלית, אלא בצעדים ראשונים בהליכי גירושים. למשל, אחת הסיטואציות המורכבות היא כאשר צד אחד, המעוניין בגירושים, מנסה להשיג מקורות כלכליים למימון עורך דין, ותוך כדי מנסה למנוע מהצד השני להשיג כסף למימון עורך דין.
ישנם מצבים בהם אין הבדל מעשי בין אלימות לבין תחכום. אין ספק כי הצד החלש בסכסוך, זה שיסתירו ממנו כספים, ירגיש סובל, גם כשלא מדובר באלימות כלכלית. במקרים רבים הבעל הוא הצד שהביא עמו לחיי הנישואים את הרכוש והממון, בעוד שהאישה לא הביאה עמה דבר ואף לא עושה כמעט דבר להגדלת הרכוש המשותף בזמן הנישואים. במקרים קיצוניים יותר הבעל אחראי להכנסות ודואג להזרים כספים לצורכי הבית והמשפחה, ואילו האישה “דואגת” רק לבזבז את הכספים הללו, מבלי להתחשב במצב הכלכלי.
במצבים כאלו, סביר כי הגבר יחשוב כי אם האישה לא התעניינה במהלך שנות נישואיהם במצבם הכלכלי, ראוי שתמשיך לא להתעניין במצב הכלכלי גם בעת הגירושים. לפיכך, ברור כי גבר אשר ירצה להיפרד מבלי להפסיד את הונו, שחסך בעמל רב, ירגיש כי שמירה על הממון הרב שצבר, באמצעות מהלכים מתוכננים ומחושבים, תהיה בבחינת צדק פואטי.
מה עושים אם הבעל הצליח להעלים כספים?
כאשר החל הליך הגירושים, יהיה קשה מאד להוכיח כי הבעל מחזיק בנכסים או בכספים אשר אינם בידיעת האישה. הדבר קשה פי כמה כאשר מדובר באישה שסבלה מאלימות כלכלית ומשכך היא איננה יודעת מה היו סכומי הכסף בחשבונות, מהם החסכונות, כמה משתכר הבעל ומהן זכויותיו ממקום עבודתו. לפעמים, הפתרון לכך הוא חוקר פרטי שינסה לאתר את הרכוש והכספים המצויים ברשות הבעל. מי שסבלה מאלימות כלכלית סביר שאין ביכולתה לשלם עבור שכירת שירותיו של חוקר פרטי. יתר על כן אם המעלים הוא די מתוחכם, אזי גם חוקר פרטי לא יכול לעזור בדיעבד.
ניתן למזער את נזקי העלמת הרכוש על ידי פעולות העשויות לשפוך מעט אור על המצב הכלכלי, כגון הקלטות חוקיות, בהן הבעל ו/או קרובי משפחה רואה חשבון, בנקאי או כל גורם רלוונטי אחר עלול “לפלוט” מידע בדבר כספים משותפים, חשבונות בנק סמויים, העברות כספים לאחרים וכד’. בנוסף, חרף העובדה כי הבעל הסתיר מסמכים הקשורים לעניינים הכלכליים, על האישה לחפש מסמכים בבית ולדלות כל פיסת מידע אשר תאפשר לחשוף כי הבעל מסתיר רכוש או כספים ממנה. הבהרה: יתכן כי הבעל העלים את כל מסמכי חשבונות הבנק שלו, אולם חשבון המים או החשמל יוכחו כי הם שולמו בהוראת קבע מחשבון שאינו ידוע לאישה…
בכל מקרה, על האישה להגיש לבית המשפט, בדחיפות וביעילות, תביעת מזונות, בקשה לקבלת מזונות זמניים ובעיקר צווים רחבים לגילוי מסמכים מהם יהיה ניתן ללמוד על היקף הכספים הקיימים או על העלמות, העברות הברחות ושאר מרעין בישין… הן בתביעה למזונות והן בבקשה למזונות זמניים, על האישה להוכיח כי הבעל נהג באלימות כלכלית. כמו כן, עליה לצרף כל אסמכתא אפשרית ליכולתו הכלכלית של הבעל.
סיכומם של דברים
לצדק ישנם פנים רבים – קשה להגיע להכרעה ברורה בשאלה אם מדובר, במקרה שלך, באלימות כלכלית, או שמא מדובר בתחכום בהליכי גירושים. בסופו של יום, הצד שיציג את עמדתו בבית המשפט בצורה טובה יותר, עם יותר ראיות מוצקות, יצליח לקבל יותר בזמן הפרידה, ולעיתים מדובר בהפרשים ניכרים. התשובה למצב של אלימות כלכלית אינה חד משמעית ותוצאותיה תלויות במידה רבה בעורכי הדין של הצדדים. ככל שעורכי הדין שלך מבינים טוב יותר את הצדדים הכלכליים בהתנהלות המשפחה והם מיומנים יותר בתכנון הפן הכלכלי באסטרטגיית הגירושים שלך – כך סיכוייך להצליח בגירושים, מבחינה כלכלית, טובים יותר.
לקריאה נוספת