בהעדר הסכמה של אחד מבני הזוג על גירושין, חייב בן הזוג המעוניין להתגרש להוכיח קיומה של עילת גירושין (סיבה) המוכרת בדיני ישראל. ישנם דייני בית דין רבני, המקפידים מאוד בבחינת קיומה של עילת גירושין ויש המקלים יותר, מתוך הבנה שלא ניתן לאלץ אדם לחיים משותפים. בכל אופן, אין כל דרך לדעת מי ידון בתיק שלכם, ולכן כדאי שתגיעו לכל דיון בפני בית הדין הרבני מוכנים מראש, שלא כמו במקרה של אורית.

אורית נישאה לחגי בשנת 1997. לאחר שנתיים של ויכוחים יומיומיים עמו, הגיעה להחלטה כי חוסר ההתאמה ביניהם אינו ניתן לגישור, ועל כן פתחה בהליכי גירושין, בכוחות עצמה, במסגרת בית דין רבני. חגי הודיע לאורית, כי אין לו כל כוונה להתגרש ממנה, וכי בכוונתו להתנגד לביצוע גירושין. בדיון בפני בית דין רבני נשאלה אורית על ידי הדיינים, מדוע היא מעוניינת להתגרש וענתה בתמימות “אנחנו לא מתאימים”. למרבה הפתעתה, תביעתה לקבלת גט נדחתה בו במקום. אורית גילתה בשלב מאוחר מדי, כי בית דין רבני דורש ממי שמבקש להתגרש, ללא הסכמת בן הזוג, לבסס את בקשתו על עילת גירושין המוכרות בדיני ישראל. לו טרחה לקבל ייעוץ משפטי, יכלה אורית למצוא כנגד חגי עילות גירושין רבות, ולהיות אישה חופשייה זה מכבר.

מה בכל זאת עושים רבים מבני הזוג המעוניינים להתגרש?

  1. החשש מדחיית תביעת גירושין בשל העדר עילה מוכרת בדין מוביל, גם אנשים ישרים, להמציא עילות גירושין שאין בינן לבין המציאות כל דמיון. מדובר בשני סוגי מקרים:
    1. מקרים בהם לא קיימת עילת גירושין מוכרת לגירושין לפי דיני ישראל. למשל, בני הזוג פשוט לא מסתדרים, ועל כן הצד המעוניין בגירושין נאלץ למצוא עילה מוכרת.
    2. מקרים בהם הצד היוזם גירושין נאלץ להסתיר את הטעם האמיתי לכך. למשל, מערכת יחסים מחוץ לנישואים.

    חגית ניהלה רומן סוער עם מוטי, מתחת לאפו של בעלה. בשלב מסוים, החליטו חגית ומוטי להינשא. היות ומוטי היה עורך דין בתחום המעמד האישי, הוא העמיד את חגית על חשיבות קיומה של עילת גירושין כדי לקבל גט מבעלה, ולא פחות חשוב על החובה להסתיר את קיומו של הרומן ביניהם. חגית הגישה תביעת גירושין מבעלה אל בית דין רבני, בה טענה כי בעלה מכה אותה, ומחייב אותה לקיים יחסי מין “שלא כדרך הטבע”. חגית ומוטי נשואים באושר… ועושר, לאחר פסיקת בית דין רבני כי הבעל חייב לתת לאשתו גט.

עילות גירושין הגוברות על התנגדות בן הזוג

  1. עילות גירושין המאפשרות לבן זוג להתגרש בניגוד לרצון בן הזוג השני מתחלקות לשני סוגים:
    1. עילות אובייקטיביות – למשל מומים, עקרות, העדר כוח גברא וכיו”ב.
    2. עילות סובייקטיביות, הנעוצות בהתנהגות בן הזוג – כאן נמצא מקרי סירוב מצד הבעל או האישה לקיים יחסי מין, התנהגות פוגענית של בני הזוג, בגידה (ראה מאמר "בגדו בך? אתם בוגדים? איך מגלים? מה עושים?"), התנהגות המחשידה בצורה חמורה קיומה של בגידה, הכשלה בקיום מצוות הדת, אלימות בין בני זוג וכו’.

    בכל בית דין רבני קיימים טפסים פשוטים להגשת תביעת גירושין, עובדה הגורמת לאנשים רבים לסבור כי הגשת תביעת גירושין הינה הליך טכני פשוט הכרוך במילוי טופס בלבד. מדובר בטעות חמורה. נושא בחירת עילת גירושין וניסוחה הינו מורכב ובעל חשיבות קריטית. כל טעות בבחירת עילה נכונה, לרבות אופן הצגתה וביסוסה בכתב התביעה, עלולה להוביל לדחיית תביעת גירושין. תפקידו של עורך דין מקצועי הוא לבחון את המקרה המיוחד שלכם, ולהחליט באיזו עילה כדאי להשתמש בפני בית דין רבני, בהתאם למטרה אותה אתם מעוניינים לקדם.

השיקולים בבחירת עילת גירושין מתאימה

  1. התאמת העילה למטרה אליה חותרים
    אישה המעוניינת לקבל גט מהיר, ודאגה כי נושאי חלוקת הרכוש ידונו במסגרת בית משפט לענייני משפחה, יכול ותודה בבגידה.
    תמי ורונן חיים בנפרד כבר שנתיים. רונן מתנה מתן גט בויתור על כל הרכוש המשותף. תמי, הקרובה לייאוש, פנתה אל עורך דין אשר בחן את המקרה שלה, ושמע כי אין לה כל כוונה להינשא לאיש שעמו בגדה בבעלה. בו במקום, יעץ לה עורך הדין עצה פשוטה ביותר – להודות כי בגדה ברונן במהלך הנישואין. תמי הייתה גרושה לאחר שלושה שבועות, ומבלי שויתרה על כל חלק מרכושה. אם תמי הייתה רוצה להינשא לאדם שעמו בגדה, ההודאה בבגידה הייתה מונעת זאת, שכן, על פי דיני ישראל, היא “אסורה על בעלה ובועלה”.
  2. ריבוי עילות גירושין
    מומלץ, כי כתב התביעה יכלול מספר עילות גירושין כך שאם עילה אחת “נופלת”, אין בכך בכדי לדחות תביעת גירושין. יחד עם זאת, אין לכלול עילות שהפרכתן קלה, שכן עלולה להיפגע אמינות העילות כולן.
  3. אינטגרציה בין עילות גירושין שונות
    לעיתים, מרוב רצון לטעון לקיומן של עילות גירושין רבות, מתעלמים מהעובדה, שחלק מהעילות אינן מתיישבות כלל זו עם זו. זה מצב חמור אשר יוביל, בדרך כלל, לדחיית תביעת גירושין במלואה על ידי בית דין רבני. (למשל, אישה הטוענת מחד כי הבעל הינו “רועה זונות” דהיינו שוכב עם נשים אחרות, ומאידך ש”אינו יורה כחץ”, דהיינו חסר כח גברא).
  4. ביסוס עובדתי לעילות גירושין
    יש לדאוג לבסס את העילות בעובדות, מסמכים, תאריכים וכל חומר רלוונטי אחר. אם אין בידך ראיות ניתן ליצור כאלו באמצעים שונים, החל מאיסוף מסמכים ממקומות שונים, וכלה בהקלטת בן הזוג. לפני תחילת מסע ה”דייג”, כדאי לך לקבל יעוץ משפטי מה רלוונטי ומה לא.
  5. מיון החומר העובדתי
    יש לבחון את התועלת מול הנזק בכל ראיה שתצרפו לכתב התביעה.

יורם, חשד כי אשתו בוגדת, ושכר את שירותיהם של בלשים פרטיים, אשר אכן סיפקו לו את “הסחורה”, והעבירו לידיו תמונות וסרטי וידאו, אשר לא היו מביישים את ערוצי הכבלים שהגישה אליהם מתבצעת באמצעות קוד סודי. שמח וטוב לב מיהר להגיש תביעת גירושין אל בית דין רבני, אליה צרף את כל החומר. יורם אמנם השתחרר מאשתו וקיבל גט. אולם, הוא גם החליף את דירת המגורים במאסר אותו הוא מרצה על פגיעה בפרטיותה. לו היה טורח להתייעץ, היה מבין שההוראה שנתן לבלשים להשיג את החומר שבידיו מהווה עבירה פלילית, שעונש מאסר בצידה.

האם ברגע שבית הדין הרבני קובע שעלינו להתגרש, אנו גרושים

לא. מעשה הגירושין הינו פעולה המבוצעת אך ורק על ידי בני הזוג, מרצונם החופשי. בית הדין הרבני יכול לתת פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש, ויכול אף להשתמש בסנקציות על מנת לכפות על סרבן גט גירושין, אולם פסק דינו אינו מגרש את בני הזוג. ללא קיום הפעולות הטקסיות הנדרשות לשם קבלת גט, המתבצעות על ידי בני הזוג עצמם, הם אינם גרושים.

בית דין רבני קבע כי עלינו להתגרש, בעלי מסרב לקיים את פסק הדין

אין בהחלטתו של בית הדין הרבני לפיה, על בני זוג להתגרש בכדי להופכם לגרושים. בית הדין הרבני מנסה, בתחילה, לדבר אל ליבו של בן הזוג הסרבן, אולם אם מאמצים אלו לא נושאים פרי, בית הדין הרבני יפעיל את הסמכויות המוקנות לו על פי חוק. בדרך כלל, הפעלת הסמכויות מתבצעת באופן הדרגתי, על מנת לאפשר לבן הזוג הסרבן לשקול מחדש עמדתו, ולשתף פעולה עם הליכי הגט. יצוין כי בהחלטה תקדימית שניתנה על ידי בית הדין הרבני, הגדול, מפי כבוד הרב מאיר לאו, נקבע כי באופן עקרוני ניתן לכפות גט גם על אישה, אולם נקבע שלא ינקטו בדרך של כפיה בפועל. חשוב לזכור, כי סרבנות אישה נחשבת פחות חמורה, שכן בית הדין הרבני יכול לתת לבעל היתר לשאת אישה שנייה, בעוד שלאישה אין אפשרות לשאת בעל שני.

סנקציות על מנת לכפות על בן זוג סרבן גט גירושין

  1. עיכוב יציאה מן הארץ.
  2. שלילה או אי חידוש דרכון.
  3. שלילה או אי חידוש רישיון נהיגה.
  4. מניעת מינוי למשרות שונות.
  5. מניעת עיסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין.
  6. שלילת האפשרות לפתוח חשבון בנק, למשוך המחאות וכיו”ב.
  7. מאסר בפועל לתקופה מצטברת של עד עשר שנים. בית המשפט הגבוה לצדק הביע, במספר פסקי דין, את עמדתו בדבר
  8. סרבנות בעלים למתן גט ושלח בעלים סרבנים למאסר עד שיאמרו “רוצה אני”.
  9. מזונות מעוכבת- בעל אשר מסרב לתת גט לישתו, חרף החלטת בית הדין הרבני המחייבת אותו לעשות כן, עלול להיות

מחוייב במזונות גבוהים,שכן בסירובו הלא מוצדק הוא מעכב אותה מלהינשא לאחר.

מה קורה במקרה בו בן הזוג הסרבן שפוט למאסר בשל עבירות אחרות

יובל ואפרת נישאו בשנת 1998. ימים ספורים לאחר שנישאו, נעצר יובל באשמת אונס ורצח של ילדה בת 12. יובל הורשע בבית המשפט המחוזי ונדון למאסר עולם. אפרת הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני אשר קבע, כי חובה על הצדדים להתגרש, יובל מסרב. לכל הסנקציות, שפורטו בסעיף הקודם, אין כל משמעות לגבי אסיר. החוק מקנה לבית הדין הרבני סמכות לשלול מיובל את כל זכויותיו כאסיר: חופשות, שחרור מוקדם, משלוח וקבלת מכתבים, קבלת מבקרים, החזקת חפצים אישיים, עבודה בתשלום, רכישת מצרכים בבית הסוהר וכיו”ב. במרבית המקרים, הלחץ עושה את שלו ובסופו של יום הסרבן מתרצה ונותן גט, אם כי קיימים מקרים של סרבנים אשר סיימו חייהם בין כותלי הכלא, והאישה השתחררה מעגינותה רק משהפכה לאלמנה. ככלל, מומלץ לא להגיע למצבים אלו. רצוי לנסות “להשתחרר” מבני זוג סוררים, הצפויים למאסר ממושך, עוד בשלבי ההליך המשפטי בזמן שיש להם עדיין תקווה שהמשפט “יגמר בשלום”, והם לא יאלצו לרצות מאסר.

אם שנינו מסכימים להתגרש, האם זה מקל על התהליך

בוודאי. מדובר במקרים אשר אינם מצריכים כלל קיום דיון בעילות גירושין. גירושין בהסכמה נעשים באמצעות חתימה על הסכם גירושין,  וקיומו של הליך קצר בבית הדין הרבני שמטרתו לבחון האם אכן רצון הצדדים להתגרש. במרבית המקרים בהם הגיעו בני הזוג להסכמה, בית הדין הרבני יטה לכבד את ההסכמה, ולא להתערב ברצון הצדדים.

למה במקרים רבים “העסק מסתבך”

הסיבוכים לא נובעים מהסירוב להתגרש עצמו, אלא מאי הסכמה בענייני חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראייה או מרצון להסדיר באמצעות הגט נושאים שלא ניתן להסדירם במסגרת זו. אף אחד מבני הזוג, למעט במקרים חריגים, לא אומר שהוא מסרב להתגרש כיוון שהוא קשור נפשית לבן זוגו, ואינו יכול לעמוד נפשית בתלאות טקס הגט. האמירה הנפוצה היא, “אני בעד גירושין בתנאי ש…” והתנאים עלולים להיות שונים ומשונים ואף מתחלפים מעת לעת… במקרים רבים, הגט הופך לכלי שרת בידי צד סחטן המעוניין בויתורים ממוניים. תכנון נכון של אסטרטגיית הגירושין, בתחילת הדרך, עשוי לסייע להתגבר על קושי זה.

חתמתי על הסכם גירושין ובו התחייבתי להסכים להתגרש, האם אני יכולה להתחרט

עצם החתימה על הסכם גירושין אינה מחייבת את מי שחזר בו מהסכמתו להתגרש. הדברים נכונים גם לאחר שלהסכם ניתן תוקף של פסק דין. הטעם לכך הוא, שגירושין חייבים להיות פרי רצון חופשי של הצדדים בעת מתן הגט, ולא תוצאה של התחייבות קודמת, הנוגדת את רצונם הנוכחי. בן הזוג שחזר בו מהסכמתו יידרש לשכנע את הדיינים כי חזרתו מקורה באי רצון כן ואמיתי להתגרש, ולא בתרגיל להשגת הטבות כלכליות אלו ואחרות.

לקריאה נוספת

כתובה או לא כתובה
בית הדין הרבני